פוסט_שלונסקי: תמונות, תגובות, הגיגים

אתחיל מהסוף: 
בכל שנה, בסוף הערב אנשי ניגון הלב אומרים שלא דברנו מספיק על הקהילה והאורחים האחרים- אלו שמרשים לעצמם לומר לי את אשר על ליבם- מתלוננים שיותר מדי ניגנו להם על הלב. הבטחתי לעצמי שאדייק, שאהיה אישית ואספר לכם מי אני ומהי ניגון הלב עבורי...

ערב טוב, שמי עדית, עדית שגב. כמו רבים וטובים גם אני ואישי גדלנו ודבקנו בעמק הזה, עמק יזרעאל: גדלתי בבלפוריה כעדית תלמי ואת רוב שנות בגרותי אני מעבירה עם משפחתי באלון הגליל שם הקמנו בית.

בעשור או שניים אחרונים, יש תחייה מבורכת למושג קהילה. כמספר הקהילות כן מספר ההגדרות למושג הזה. בשבילי, קהילה היא חבורה של אנשים החולקים עניין בחיים, אהבה משותפת. 

בסרט תיעודי שנעשה על יעל סאן, בת כפר יהושע שחיה כנזירה בטיבט, היא מסבירה שהבודהיזם היא דת שאיננה מבטלת דתות אחרות אלא משלימה אותן. אהבתי את ההגדרה הזאת ואימצתי אותה גם לקהילת "ניגון הלב". בהיותה קהילה אזורית, "ניגון הלב" לא באה כתחליף לקהילות האורגניות אליהן כולנו משתייכים אלא באה להשלים, להעמיק ולגוון את תחומי התוכן והתרבות שמציעות הקהילות האחרות שלנו.

היא לא הקהילה הראשונה שלי [שם נמצאים המשפחה וחברים קרובים], היא גם לא השנייה [שם ממוקמת קהילת המגורים שלי, אלון הגליל] אבל למרות שקהילת ניגון הלב היא המעגל הקהילתי השלישי או הרביעי אליו אני משתייכת יש לה השפעה ניכרת על חיי.

ב"ניגון הלב" אני נוגעת בידיים חשופות במילים, בתכנים שהממסד הדתי במדינת ישראל הרגיל אותי לחשוב שהם נחלת מתי מעט, שאסור לחילוניים, לנשים ולמי שלא תלמיד ישיבה להתקרב אליהם.

קהילת "ניגון הלב" מאפשרת לי גם מרחב של יוזמה, עשייה ומעורבות חברתית: כבר חמש שנים אני נפגשת, פעם בשבוע אחר הצהריים בסדנת קול גלגל שהקמנו בכפר הנוער בנהלל עם  נערי הפנימייה וחברים מתנדבים מהעמק. ביחד אנחנו משפצים ורוכבים על אופניים. הרעיון הזה: להעצים נוער דרך אופניים, עבודה משותפת, מפגש ושיחה בגובה העיניים, יכול להישמע פשוט אבל הוא הגיע מתוך אינסוף ישיבות לתוך הלילה ומחויבות להיות שם, בעשייה החברתית הזו.
זאת "ניגון הלב" שלי.

ולבסוף, קבלות השבת של הקהילה שלי, כשאני מצליחה להתארגן ולהגיע אליהן, הם רגע של עצירה, התכנסות, שירה והתרוממות רוח. מפתיע אותי לראות איך אורחים באים, מהארץ ומהעולם, לראות את הפלא: ערבוב של דור שלישי לחלוצים שהקימו את הארץ הזו, עם ילדי עולים כמוני, אנשי עיר וכפר, אנשים שגדלו בבתים מסורתיים או חילוניים לגמרי, כמוני, מקבלים את השבת במועדון צנוע בנהלל דברי פתיחה לערבבערבוב של יהדות, עבריות וישראליות

וזה גם החיבור לערב הזה בו אנחנו, אנשי קהילת ניגון הלב מחזירים לחיים, לערב אחד , בסיפור וזמר, דמות מבית המדרש של העבריות המתחדשת. בהמשך לערבים הקודמים שהעלנו על אלכסנדר פן, לאה גולדברג, נתן אלתרמן ואברהם חלפי. השנה מתארח על הבמה סיפורו של יוצר משורר ומתרגם נפלא, אברהם שלונסקי. 
זה הזמן הנכון להאיר את חברנו מוטי זעירא ולומר: 
קהל נכבד, ברגע זה!                                         
                                                                        
[דברי הפתיחה שלי לערב "את חכי לי ואחזור"] 



מוטי זעירא, חוקר, כותב ומספר
ציפי בנציון, תל-יוסף:
עדיתוש,אתמול בלילה כשחזרתי, רציתי לכתוב לך מגילה...ביחוד שנפשי היתה כל כך מרוממת וערה, שלא יכולתי לבזבז זמן על שינה.כרגיל העבודה שאת עושה בכל מקום,מפעימה, חכמה,ומלאה בניואנסים .הערב המדוייק הזה, שהיה עשיר באיכויות ומכריז על פשטות צרופה(פשטות מהסוג שאנחנו תמיד מנסים ללמוד אותה, ואת מצליחה בה כל כך), הפך את כל הקהל שבא לחגוג את שלונסקי אתכם,לחבורה /שמחה בחלקה.באמת באמת, אל הביחד והחום על הבמה אפשר היה להתחבר באחת, ועל זה נוספה מקצועיות רבה, של התזמורת, הזמרים, התפאורה ומוטי כמובן.ועל כל אלה נצחת במטה הקסמים שלך, תבורכי. תודה ענקית על ההזמנה.נתת לי מתנה נפלאה לשים בטנא שלי.עד הרגע האחרון לא יכולתי להשיג "מישהו לרוץ אתו", ונורא חששתי שרק אני ועוד חמ ישה אנשים יטעמו מהקשם הזה אם בכל זאת אבוא...ובסוף פגשתי  שם המון חברים, שהתרגשו כמוני, ורצו שתמיד אגיד להם כשאני יודעת על ערבים כאלה(כמו החבורה התל יוספית שבחיים לא שמעה על "קהילת ניגון הלב" כי  לתל יוסף מגיע כל דבר בקצב של סוס ועגלה....), והסתכלתי מסביב ושמחתי בשביל כל אחד שהיה שם, וספרתי מעט מאד כסאות ריקים.בראוו עדית.כל הדרך הביתה הייתי צריכה לענות לתל יוספים המשתאים....ולהתגאות שאני מכירה אותך.וברכות לקהילת ניגון הלב שמעשירה את חיינו. 

יום אחרון, ביני תלמידוד אגוזי, טבעון: 
שלום מוטי, 
 דיברנו אתמול מייד לאחר ערב שלונסקי הנפלא ביפעת..., אני רוצה שוב להודות על ערב מרגש ומרתק, בעיקר בזכות הדרך שבה הגשת וסיפרת את הסיפור של שלונסקי, אבל גם הרבה בזכות העיבודים המוזיקליים והביצועים היפים יפים לשיריו. מאד אהבתי את האלמנט הג'אזי ששולב בצורה נפלאה בביצועים. אני אוהב מושבע ו"מכור" חסר תקנה למוזיקת ג'אז אבל גם לזמר עברי, שלא לדבר על טקסטים כמו של אלתרמן, שלונסקי, אלכסנדר פן, רחל, אברהם חלפי, וגם מאיר אריאל ושלום חנוך (וגם בוב דילן ולאונרד כהן - מגדולי יוצרי הזמר העברי לדורותיו). העיבוד הג'אזי של שירי שלונסקי היפים, והביצוע הנהדר - הן השירה והן הנגינה, היו ברמה יוצאת מהכלל. באמת, התרגשתי מכולם, ויותר מכולם תפס אותי והלם בי השיר האחרון - "יום אחרון". עד עכשיו לא נתתי את דעתי לעוצמת העצב של מילות השיר, אבל הפעם גם בגלל הדרך שבה הוא בוצע - העצב התהומי של השיר הלם בי. כל הערב היה באמת
פנינה נדירה.

מינה פורטנוב:חבורת הזמר בניצוח דורון אופיר
עידית הי, ההורים של עמית היו באסקטזה מהערב. שעה הוא הודה לי על הכרטיסים. אבא שלו מבין קצת בהפקות ואמר שלא ראה כזה אירוע מאורגן לתפארת. אז המון תודה. כה לחי. ואולי בפעם הבאה אני גם יגיע. חג שמח יקריתי. 

דליה אלסר, אלון הגליל:
תודות לך על ערב מענג, משעשע, יפה, בטעם - בקיצור ממני אליך כל סופרלטיב אפשרי. יצאתי חגיגית ועליזה. ישר כוח !!

"העם טוחן צדק חברתי!"מינה זרחי, נהלל:
ירדנה, תודה לך שאת מעדכנת אותי בנעשה בקהילה. מבקשת להעביר דרכך, לנוגעים בדבר, את התרשמותי העמוקה מערב שלונסקי:"את חכי לי ואחזור". ידעתי מראש שמחכה לי חוויה מטהרת, מזככת, עמוקה ומרגשת שכן הייתי בערבים הקודמים שלכם. פתיחת הערב בדבריה של עידית שסיפרה מה זה בשבילה קהילת "ניגון הלב" היו פשוטים, חמים ונוגעים. הכבוד שאתם נותנים למשורר, הצורה בא אתם מעבירים לנו/אלינו, היושבים באולם, את סיפור חייו עם שירתו וכתביו,מקומו של המספר, הלו הוא מוטי זעירא, לאורך כל הערב עם התכנים שמעלה וכותב, הציטוטים "העם טוחן צדק חברתי!"שמצטט, הם מרתקיםומלאי עניין. הערב נעשה ברגישות יוצאת דופן, בצניעות ובחום רב, היצירתיות, הרעיונות, הבמה המעוצבתבנגיעה רכה, אוהבת וכאילו אגבית, אך, בהרגשתי, כל דבר נעשה לאחר מחשבה עמוקה, עמוקה.מקומה של המוזיקה, עם העיבודים הנפלאים, הנגנים, המקהלה, הזמרים (ומי לא?) משלימים את המושלם. הפעם,בהשראתו של שלונסקי, "השתוללתם" מתמיד וכמובן האקטואליה שנתתם לה ביטוי. הערבים שלכם גודשים את הלב, הנשמה והנפש וגורמים  לי להתרוממות-רוח שנאצרת בי לזמן-רב  ועמה סקרנות ורצוןלהעמיק, לקרוא ולדעת יותר על המשורר. כל שנה, עם ירידת המסך, אני מחכה בקוצר-רוח ובסקרנות לערב הבא, מי מהמשוררים שלנו תבחרו הפעם? מעריכה, מוקירה ואוהבת את שאתם עושים. 
                                          
תכול המטפחת, נעמי שדמי ודרור בינדרטֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד
אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ לָעַד.

וַיְהִי הַיּוֹם 
וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
גָּז וְעָבַר הַחֲלוֹם.

תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,
תְּכֵלֶת וָאוֹר מִסָּבִיב
בֹּקֶר וָשֶׁמֶשׁ
לַיְלָה וְאֶלֶף
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.


הסירטון צולם ע"י אורי בינדר [אבא גאה לדרור בינדר]. את שאר תמונות הערב צילם אלון תלמי - בקרו בגלרייה...
לראש הדף
גלריה
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏עידית יקרה, למרות שנבצר ממני להגיע לערב שירי שלונסקי, מאוד התרגשתי מהביצוע והלחן לשיר "כתלי ביתי". האם קיים גם סרטון לביצוע של "יום אחרון" מאותו ערב? זה אחד השירים הנפלאים שנכתבו והולחנו בזמר העברי. המשיכי בעשייה המגוונת שלך שכולנו מתברכים בה! תימי קיט, תל יוסף ‏תמנת קיט ‏@ 30 מאי 2012 18:15
‏תבורכי עידית. כל מי שמפגיש אנשים יחדיו לצלילי ניגון, עם מילים זכות ועם המית הלב, עושה מעשה של חסד. אז קבלי שיר במתנה: ניב/ רחל יודעת אני אמרי נוי למכביר, מליצות בלי סוף, ההולכות הלוך וטפוף, מבטן יהיר. אך ליבי לניב התמים כתינוק וענו כעפר. ידעתי מלים אין מספר- על כן אשתוק. התקלוט אזנך אף מתוך שתיקה את ניבי השח? התנצרהו כרע, כאח, כאם בחיקה? שלך בהוקרה ריקה ‏ריקה ‏@ 30 מאי 2012 15:10
‏עידית היי השתתפנו בערב על שלונסקי כמו בערבים הנוספים. נהננו ביותר. מאוד נעים לקחת חלק בערבים האלה- תפארת העמק ואנשיו. בברכה, אירית גיל ‏אירית גיל ‏@ 30 מאי 2012 10:12