נתן אלתרמן, פתאומית לעד – פעילויות
בעקבות הערב
בשתיים לפנות בוקר נכנסתי למיטה ובהיתי בתקרה, הגוף מת לישון, הרגליים עייפות והגב מותש וכואב. אבל הראש ממען לנוח והעניים מסרבות להיעצם. שוב ושוב חוזר הניגון, ומתערבב עם ערב עירוני ומנהרה של תכלת, נמהל עם תנובה מרופטת קונצרטינה וגיטרה, מתמזג עם אליפלט ותרצה ורינה ועם ניגון עתיק, עתיק ועמוק ויפה.
זאת ועוד...
על זאת
(בְּעֶצֶם יְמֵי הַקְּרָבוֹת נִתְעוֹרֵר עַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ
שַׂר-הַבּיִטָּחוֹן וְהוֹסִיף לַנֶּאֱמָר כָּאן אֶת תּוֹקֶף סַמְכוּתוֹ הַמְּפוֹרֶשֶׁת.
מַעֲשֵׂהוּ זֶה, שֶׁאֵינוֹ מִן הַשְּׁכִיחִים בְּפָרָשׁוֹת מִלְחָמָה, שָׁוֶה כָּל שִׁיר שֶׁהוּא,
הֵן מִצַּד הַתַּכְלִית וְהֵן מִצַּד הַמּוֹפֵת וְהַכֹּחַ הַפְּנִימִי)
זאת ועוד...