בין השנים 2003 עד 2005 היה לי "רומן" מיוחד שהיה כרוך במסעות מרתקים לארה"ב. היה זה מייד אחרי חזרתנו משהות של 3 שנים בבוסטון וכ"אמריקאית של ממש" חברתי לפסל-אמן אהרל'ה בן אריה במטרה לשווק עבודותיו לשוק הגנים הציבוריים בארה"ב והפכתי Artist Representative in USA for Aarale Ben Arieh .

הרעיון היה להכיר לקהל יעד אמריקאי את  אהרל'ה, פסל המתמחה בפיסול סביבתי ובתיכנון ויצור גני שעשועים אמנותיים מעץ ומתכות שהם בשפת המקום: Site-specific Art Projects .  

הינו מצויידים בגיבוי ותמיכה מצד "שותפות 2000 " שבין בן שמש לוושינגטון ,  המון נחישות ולא מעט תמימות. ביחד עם חברו הטוב של אהרל'ה קובי נויימן ז"ל  , איש גדול ורחב לב, קשוח ורך כאחת, יצרנו קטלוג דמויי ירחון [מצורף בקובץ PDF] וסרטון שיביא טעימה מהפרויקטים היחודיים של אהרל'ה.                                                   

שלושה מסעות ערכנו...הגענו למפגשים מפתיעים אפילו לצמרת תכנון הפרקים הציבוריים בוושינגטון הגענו. הכרנו אנשים מקסימים שנהגו בנו ברוחב לב ועם המון פירגון. כינסנו ארועי פרזנטציות עם ארגז חול ומודלים שידמו את הגן המתוכנן, חילקנו חומרים מודפסים והקרנו את הסרט. לרגע, או קצת יותר מרגע, התבלבנו לחשוב שהנה אנחנו כובשים את אמריקה ועוד שנייה או שתיים יקום פה גן ציבורי מלא הומור מחומרים טבעיים, כזה כמו שאהרל'ה מייטיב לתכנן ולבצע. טעינו. קבלת החלטות בפיתוח עירוני, במיוחד כזו שמשלבת את הקהילה בתהליך, לוקחים שנים רבות...ולנו לא היה את הזמן, הסבלנות והמשאבים הדרושים.