המטבחון, כל מה שרצינו...ולא נכנס במקום אחר – פעילויות
תמונות תל אביביות
אני אוהבת את תל-אביב אהבת נפש. כמי שגדלה בקסריליבקה ומעולם לא חצתה כילדה את הסמבטיון, תל אביב הייתה עבורי חו"ל. כשהגעתי בשנות העשרים המוקדמות לחיי ללמוד באוניברסיטת ת"א אשר ברמת אביב, כידוע, הרגשתי שחציתי איזה קו פנימי, מסתורי בין העבר הכפרי שלי לעיר השופעת כל טוב. לא ניצלתי מספיק את ממנעמיה בשנים ההם... הייתי צעירה, ענייה ובורה. מאז אני בהשלמה ותיקון מתמשכים.
זאת ועוד...
מפה ומשם
מראות, צלילים ומחשבות מטיולים בארץ ומחוצ-לה.
" כמה יפה הוא לעבור גבולות כאלה. במובנים רבים הנודד הוא אדם פרימיטיבי, כשם שהנווד פרימיטיבי מן האיכר. ההתגברות על יצר הישיבה במקום והזלזול בגבולות הופכים בני אדם מסוגי לתמרורים המראים אל עבר העתיד. אילו היו רבים כמוני, חדורי זלזול עמוק לגבולות שבין הארצות, לא היו מלחמות ולא הסגרים בעולם. אין לך דבר טעון קנאה ושנאה יותר מגבולות ואין אוילי מהם." [נדודים, הרמן הסה בתרגום יהודה עמיחי, הוצ' שוקן 1979. נכתב ב- 1920]
זאת ועוד...
מתכונים שווים
" מאחר שהמבנה האנושי הוא כזה, שבו הלב והגוף והמוח מעורבים זה בזה, ולא מחולקים למדורים נפרדים כפי שהם עתידים בוודאי להיות בעוד מליון שנים, ארוחת ערב משובחת היא תנאי חיוני לשיחה משובחת. אינך יכולה לחשוב כהלכה, לאהוב כהלכה, לישון כהלכה, אם לא אכלת כהלכה." וירג'יניה וולף, חדר משלך בתרגום יעל רנן
זאת ועוד...
הגזוזטרה
זוכרות שפעם הייתי בעליה הגאים של חנות כתום באלון הגליל? ופעם פעם הקמתי ואהבתי את טוטם בשינקין? אז זהו שמדי פעם בפעם מתעוררת מלקטת היופי שבי, אוהבת הבגדים, התכשיטים, אספנית החפצים הצבעוניים...מתעוררת גם המארחת שאוהבת מפגש בנות רב גילאי, פטפוטים וכיבודים...וכשכל אלו מתעוררות בי, אינני עוצרת באדום....

ויש גם לעיתים צורך במפגש כולל יותר, בכינוס משפחתי רחב הקף, בהופעה, מה לא?!
זאת ועוד...
תמונה אחת, עצירה להתבוננות
קורה לך שתמונה אחת נחתמת בזכרונך?  תצלום אחד מבין רבים הנחשפים בפנינו יום-יום עוצר אותך, גורם להחסרת פעימה?! מה עושה לנו את זה? אולי זה האור, זווית הצילום; יכול להיות שזה הצלם והפריים שתפסה מצלמתו ואולי המפגש בין נשמתו של המצולם לנשמתי שלי. לא ברור! ...על התמונה הזאת אני רוצה לעצור, לשאול, לכתוב.
זאת ועוד...
צילומי בית
" אדם שגר ליד הים לא שומע את רחש הגלים " [ויקטור שקלובסקי]
 המשפט הקסום הזה מלווה אותי כבר שנים ע"ג גלוייה מהוהה וגורם לי בכל פעם לפתוח את האזניים והעיניים, להעריך את מה שנפל בחלקי, לעבוד ולשאוף למה שאני רוצה להשיג ולשנות, לשמוח בחלקי, לדעת שהבית, המשפחה, הבריאות, החיים האלו, החברים והחברות...שום דבר הוא לא ברור מאליו.

בחלק זה באתר יהיו בעיקר תמונות ומעט מילים [שלי ושל אחרות/ים] על שמחות קטונות וריגושיי יומיום...

זאת ועוד...
תווים וצלילים
מפגש עם יוצרות ויוצרים מהארץ ומרחבי העולם שמרגשים במילים, בלחנים ובביצועים. הפינה הצנועה הזו תקבץ אליה כאלו שאהבתי במיוחד. למי שרוצה להציץ, להכיר ואולי למצוא פה אהבה משכבר או רומן חדש.
זאת ועוד...
סימנים של אהבה
"תגלי לי מה זה סימנים של אהבה..." הבליחה מולי שאלה במסנג'ר, ואני חייכתי...
לא עלה על דעתי שהצילומים החטופים והמלל המינימלי שהעלתי לאחרונה לעמוד הפייסבוק שלי, יכולים שלא להיות מובנים. ובכן....
זאת ועוד...
נונה אורבך פותחת ת'סטודיו
  מאווררת מגירות על מנת ליצור מקום למשהו חדש
סופ"ש של אמנות, מוזיקה וכיבוד. תבואו ותביאו חברים!
הזדמנות לחוות אמנות בסטודיו: לדפדף, לטעום, לשאול, להתארח ואף לרכוש יצירה ישראלית מקורית במחירים אפשריים. אם אי פעם רצית עבודה של נונה, זו ההזדמנות!

שישי שבת בין השעות 10:00-17:00 
רחוב רמז 49 קרית טבעון בסטודיו של נונה אורבך.

ביום שישי בשעה 12:00 יתארחו בסטודיו:
קורין שביט תנגן על פאנטם
זוהר יולס תדון בפרשת השבוע ובקשר שלה לאמנות.
אני אהיה שם עם נונה, קורין, זוהר ועוד... נשמח לראותכן/ם!!
זאת ועוד...
קורס: נשים באמצע החיים – משבר או הזדמנות?
אגף קהילה שדמות, מרכז מנהיגות בקהילה של מכללת אורנים מזמין לקורס "נשים ברצף החיים"
קורס לנשים המחפשות שינוי והרחבת מעגלי ההשפעה 

רציונל- 
תקופת "אמצע החיים" היא הזדמנות להתבוננות במה שנאסף. במה שנחווה בתוכנו עד כה, ובמה שעוד עתיד להיוולד בנו בשנים שיבואו. בתקופה זו נפתחת בפנינו ההזדמנות להבין את ההשתנות האנטומית  פיזיולוגית, לחוות את ההשתנות הנפשית-רגשית ואת השינוי שאותו אנחנו מביאות אל המרחב  המשפחתי והקהילתי שבו אנחנו חיות.
זאת ועוד...