א עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו:
ב אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו:
[שיר השירים ג']

כמה הייתי רוצה לספר שיש סיפור אהבה בסוף "דברי טעם" עם גלית, אבל, עוד לא. כשיהיה, מבטיחה שתהיו הראשונים לשמוע על כך. 

אחד ממסעות החיפוש המורכבים ביותר הוא מסע החיפוש אחר האהבה. וככל שאנו מתבגרות, וכל כמה שעברנו אהבות וחיינו חיים, כך נהיה המסע הזה מפרך ומורכב יותר. הצלקות שעל הלב לא מאפשרות כניסה.

"לכי לגאגא" אמרתי לה בסשן האחרון "את חייבת למצוא דרך לשחרר את החיפוש, לתת לכמיהה לנדוד עצמאית במרחבים" והיא, הנהנה בראשה, חייכה את חיוכה המואר וענתה "אני יודעת, זה קשה כל-כך. כבר הרבה שנים אני עובדת בכיוון. אולי הפעם זה ילך?!"

גלית, מרגשת בהתפתחות הענקית שעברה במהלך חייה בכלל ובמפגשינו בפרט, מרתקת בשילוב בין מי שמטפלת באחרים כמאמנת למי שמתמסרת לתהליך של עצמה בכנות ויושר, אמיצה בנכונות לגעת בדבר המרכזי שחסר בחייה.
היא תגיע אליה האהבה, אני בטוחה. ונראה שגם היא.