לומדים אחרת: בקיבוץ יפעת מתכנסת פעמיים בחודש קבוצה של תושבים המגיעים לשמוע מדרש על יהדות באוריינטציה גאה, מפיו של איאן צ'ייסר טרן מחנתון, המסיים בימים אלה לימודי רבנות רפורמית. המשתתפים הם כולם חברי 'מקום גאה בעמק', הבית לקהילה ההומו-לסבית בעמק. 

"זה התחיל מכך שקיבלנו מיילים מ'מקום גאה בעמק' והגענו לאחד המפגשים שלהם", מספר צ'סייר-טרן. "הגענו ערב אחד ופגשנו את קורין שביט, מרכזת המקום ואת אנשי הצוות:

 "שמתי לב שיש כאן צורך במקום לקהילה הגאה. בכל זאת, אנחנו לא בתל אביב, וגם בעמק יש אנשים שרוצים להיפגש, לשוחח ולדבר על החיים - גם כתושבי עמק יזרעאל וגם כהומואים ולסביות".

 צ'סייר-טרן שאל איך יוכל לעזור והצטרף לצוות. מאז הוא שם, מסייע לדבריו בבניית לו"ז פעילויות עשיר ובמציאת מקום לקהילה. השילוב בין היהדות לקהילה היה עבורו טבעי מאוד: "רציתי להשתמש ברבנות לעתיד שלי, גם כדי ללמד על יהדות ולעזור לקהילה לבנות קשר משלהם עם היהדות, שלפעמים ובעיקר פה בארץ, זה לא פשוט", מסביר צ'סייר-טרן.                                           "יש כאלה שחושבים שהיהדות היא רק מה שהרבנות האורתודוכסית אומרת, ואז אנחנו מאבדים את הקול שלנו כיהודים הומואים ולסביות, שמודרים ומופלים מהממסד הרבני הרשמי". 

רק בשנה הראשונה לאוניברסיטה יצא מהארון, אז גם הוריד את הכיפה לכמה שנים. היהדות רואה ביחסים הומוסקסואליים חטא. "אני חושב שזה לא נכון. אנחנו חושבים שהתורה מדברת בשחור ולבן, ובעיניי התורה מאוד צבעונית. זו העבודה שיש לנו לעשות. אנו צריכים ללמד ולהראות לאחרים שיש לנו את אותה אחריות ואותו שלטון שיש לאורתודוכסיה ושהיהדות היא גם שלנו. "אני נבראתי בצלם אלוהים ואני חי חיים קהילתיים ומסורתיים בקהילה שלי ובקיבוץ שלי, ואין סתירה בין זה לבין זהותי המינית. להפך, זה מסייע לי להיות יהודי טוב יותר. "התפקיד שלנו הוא לא להעביר ירושה שלילית שלהיות הומו או לסבי זה בושה אלא להפך, להיות גאה בחיינו ולעזור לאחרים, וגם לתקן את העולם באופן חיובי. כך אנחנו גם צריכים לגדל את ילדינו". 

מה לומדים בבית המדרש הגאה? צ'סייר-טרן: "למדנו כמה שבועות ברצף על מקורות מספרי חז"ל ועל לסביות במיוחד. ראינו שהתנ"ך, למשל, לא אומר שום דבר על לסביות, כך שחצי מהקהילה לא מוגדרת בתנ"ך כחוטאת. במהלך הלימודים אנחנו שואלים שאלות קשות: על מה נכתב הטקסט, והאם זה רלוונטי ליהודים פרוגרסיביים שחיים אלף שנה אחר כך?". באופן הזה, בוחנים בבית המדרש בעין אחרת סיפורים קאנוניים שמקבלים לפתע משמעות לא מקובלת: "למשל, עסקנו בסיפור של יוסף ואחיו. אנחנו כהומואים יכולים לראות בדמותו של יוסף את השונות שיש בנו: בן צעיר ואהוב של אבא מקבל מעיל צבעוני של אבא - לא רועה צאן כמו אחיו הגבריים יותר, אולי זו חלק מהסיבה שאחיו שנאו אותו. "אולי הוא היה שונה? גם דמויותיהן של רות ונעמי, יש שרואים בהן זוג לסביות, כי הסיפור מתאר קשר חזק מאוד בין נשים. 

זה לא אומר שאנחנו שמים בפח את כל התורה, אבל אנחנו שואלים את השאלות ולוקחים אחריות על היהדות שלנו", מסביר צ'סייר טרן. "לצערי, תמיד יש סטריאוטיפים שאנחנו צריכים לשבור, ובשביל זה אנחנו כאן. אנחנו מאוד גאים לחיות כאן ולהיות קיבוצניקים, אנשי עמק יזרעאל, יהודים טובים, ישראלים טובים והומואים. אני חושב שבכל דור ודור יש את האחריות לקחת את היהדות ולבנות מעליה חיים משלנו באופן חיובי".