כשנה לפני שהגיע בתי לשנת בת המצווה שלה כבר הבנתי שלא יהיה מנוס מהעיסקה כולה...מסיבה לכיתה, בוק, סרט ואירוע נוצץ למשפחה וחברים. ניסינו להתנגד, חלקית, להתווכח ולהתמקח. ניסינו לשלב את הפן היהודי, עלייה לתורה או לפחות דרשה... אך יצאנו מהדיונים שידינו על התחתונה.  זו שהגיע אלינו לפני 12 חורפים ידעה כבר בחודשי חייה הראשונים מי היא ומה היא ומה מתאים לה!

בסוגריים: כשנחשפתי לפני כמה שנים למושג ההוליסטי The Indigo Children בספרם של Lee Carroll &Jan Tober הרגשתי הקלה, הבנתי שחווית ההורות הקשה והמורכבת שעברנו עם ילדתנו והתחושה העיקבית של שונותה מבכורנו איננה נחלתינו בלבד וגם אם רוב ההסברים שניתנו בספר העלו חיוך של ספקנות בקצה שפתי, הרי שעם הדוגמאות והסיפורים הרבים שמובאים בו הזדהתי לחלוטין!

במהלך השנה האחרונה הבנו שכמו בכל מה שעברנו עד כה בגידול וטיפוח ילדת האינדיגו שלנו, גם במסע בת המצווה מחכה לנו לימוד אחר, שונה וייחודי. כמו בתרבויות נכחדות בהם יצאו הבנים ליער למשא השרדותי כך התנהלתי עם צילומי הבוק הנכסף...המשך

תהליך העבודה על הסרט היה מאתגר ומורכב עוד יותר- 
התחלנו מנבירה וחיפוש ברשת, בסרטונים של אחרים...המשך

ההחלטה המורכבת ביותר באירוע הזה נגעה למימדיו. בין צימצום להתרחבות. מה "נכון" לעשות? מעבר למעגל הראשוני והמובן עולה, כמו בכל אירוע, שאלת האדוות....כמה להרחיב את מעגל המוזמנים?
המשך