" אדם שגר ליד הים לא שומע את רחש הגלים " [ויקטור שקלובסקי]
 המשפט הקסום הזה מלווה אותי כבר שנים ע"ג גלוייה מהוהה וגורם לי בכל פעם לפתוח את האזניים והעיניים, להעריך את מה שנפל בחלקי, לעבוד ולשאוף למה שאני רוצה להשיג ולשנות, לשמוח בחלקי, לדעת שהבית, המשפחה, הבריאות, החיים האלו, החברים והחברות...שום דבר הוא לא ברור מאליו.

בחלק זה באתר יהיו בעיקר תמונות ומעט מילים [שלי ושל אחרות/ים] על שמחות קטונות וריגושיי יומיום...

ויקטור בוריסוביץ' שְׁקְלוֹבְסקי ‏ ‏1890- 1984 היה חוקר ספרות וסופר רוסי-סובייטי ממוצא יהודי.
ויקטור שקלובסקי נולד בסנקט פטרסבורג, הצעיר מבין ארבעת ילדיו של בוריס שקלובסקי, יהודי מומר,מרצה למתמטיקה בבית הספר הגבוהה לקציני חיל התותחנים, וברברה בונדל (שהייתה ממוצא גרמני).הקים את ה-OPOJAZ, אחת משתי הקבוצות (השנייה הייתה המעגל הבלשני של מוסקבה) של אסכולת "הפורמליזם הרוסי". שקלובסקי הוא הוגה מושג ההזרה, ובמיוחד ידועים מאמריו על "טריסטרם שאנדי" ועל האמנות כטכניקה. שקלובסקי תפס את הספרות כאמנות של האטת התפיסה האוטומטית הרגילה של הדברים: במקום התפיסה הרגילה של העולם המציאותי, שהיא תפיסה אוטומטית ומהירה, ללא כל רגש אמנותי, צריכה הספרות להביא לתפיסה איטית יותר, מעוכבת, מחוספסת. האמצעי להשיג אפקט זה הוא ההזרה היכולה להתבצע באמצעים שונים, כמו שינוי נקודת המבט, שימוש במילים מוקשות, או פירוק העולם לרכיבים. שקלובסקי תפס את הצורה האמנותית כאלמנט העיקרי בספרות, ואת העולם הבדיוני המיוצג כאלמנט משני. האפקטים הספרותיים, לדידו של שקלובסקי, צריכים להיות מודגשים: על התחבולה האמנותית להיות מעורטלת מההסוואות ה"מציאותיות" של העולם הבדיוני.