בשנה הזאת אני מזמינה לסוכה את אמא שלי, אטו אלה לבין. אני מזמינה אותה בתור האמא הפרטית שלי וגם כנציגה לדור של אימהות שהיו בעייני...

חגית ספנסר , בת 56, נשואה ואמא לארבעה ילדים, תושבת כרכור.
עוסקת בתראפיה, מטפלת ומנחה מוסמכת להתמקדות,  NLP , דמיון מודרך וקונסטלציה משפחתית. בעלת בית אלה. מרכז לריפוי ושינוי, צמיחה והגשמה.

קראתי למרכז שהקמתי על שמה של אמי ובתי הצעירה. השם מסמל עבורי את הקשר והגשר שבין עבר הווה ועתיד ואת המשמעות שאני מייחסת לקבלת העבר כמקור ללמידה והשראה והפנמתו בחיינו כמתנות יקרות ערך לטובת ההווה והעתיד.


בשנה הזאת אני מזמינה לסוכה את אמא שלי, אטו אלה לבין.
אני מזמינה אותה בתור האמא הפרטית שלי וגם כנציגה לדור של אימהות שהיו בעייני נשים שקופות, גיבורות אלמוניות במסע החיים, בתקופה של מלחמות קשות והתחלות חדשות. נשים ששרדו מוות ומחסור, איבדו את קרוביהן, ופתחו דף חדש במדינה צעירה, לבד, ללא מעגלי תמיכה משפחתיים, מתוך נחישות, אמונה ותשוקה לחיים טובים יותר. הן הקימו משפחות, ילדו ילדים, גידלו אותם במסירות והשתתפו גם בפרנסת המשפחה. הן עשו כל זאת בשקט, בצניעות, מבלי להתלונן כשהיה קשה, מבלי לצפות לתמורה, פשוט היו ועשו. בזכותן אני פה היום. ההזמנה שלי היא מחווה של הוקרה והכרת תודה. היא נועדה להושיט להן יד, כדי שיצאו מן הצל אל האור, מאחורי הקלעים אל מרכז הבמה.

לאמא שלי קראו אטו, אלה לבין. היא נולדה בשנת 1921 בצ'כוסלובקיה, ממנה הצליחה לברוח בסוף מלחמת העולם השנייה ולעלות לישראל. במלחמה הזאת היא איבדה את שני הוריה ואת אחיה. חברה שעלתה איתה לארץ באוניה סיפרה לי שבדרך, הרבה אנשים חלו ואמא שלי טיפלה בכולם. "היא הייתה כמו פלורנס נייטינגל" כך אמרה. ובאמת, כשהגיעה לארץ אמא שלי הלכה ללמוד בבית הספר לאחיות בירושלים ועבדה רב חייה כאחות בריאות הציבור. נתינה ושרות לזולת באו לה באופן טבעי.

אמא שלי מעולם לא סיפרה לי את קורות חייה. מאוחר מידי התעוררה בי הסקרנות לשאול. כמו הרבה ילדים לקחתי את אמא שלי כמובן מאליו... לימים, לקחתי על עצמי להיות השופר שלה.   אם יש בי תחושה של החמצה על משהו בחיי, זה על כך שלא הספקתי להכיר את האדם והאישה שהייתה מתחת לסינר של האימהות. את זה שלא הספקתי ליהנות מנוכחותה בחיי הבוגרים, מכך שלא השכלתי לפני שנפרדנו להגיד לה תודה. אמא שלי נפטרה במפתיע, בתקופת החגים לפני 21 שנים. אני רוצה להזמין את אמא שלי לסוכה כאורחת כבוד, ולהוקיר אותה על כל מה שקיבלתי ממנה.

דבר ראשון שאעשה בסוכה יהיה לחבק אותה חיבוק ארוך. אמא שלי הייתה אישה חמה ומחבקת. כשבגרתי, חיפשתי את דרכי הרחק ממנה, הפסקתי להשיב לחיבוקיה. צר לי שלא הספקתי להשלים את מעגל ההתבגרות שלי בחייה ולהשיב לה חיבוק על חיבוק.

דבר שני שאעשה בסוכה יהיה להגיש לה צלחת מרק ירקות טעימה שהכנתי במיוחד עבורה. אמא שלי הייתה בשלנית. בבית שלנו היה תמיד אוכל חם וטעים. כשבגרתי ונולדו ילדי, נכדיה, (שני ילדים בלבד היא הספיקה להכיר), היא הייתה באה לבקרני ומכינה לנו אוכל במטבח שלי. לימים, אימצתי את המסורת של הכנת אוכל כמחווה של תשומת לב ואהבה. הייתי רוצה להכין לה ארוחה במתנה.

דבר שלישי שאעשה יהיה להציג בפניה את הילדים שלי, הנכדים שלה ולהגיד לה: אמא, תראי איזה יופי! הנה כולם בסדר, את יכולה להפסיק לדאוג... כי אמא שלי כמו הרבה אימהות בדורה הייתה אישה דאגנית...

ואז... אני אושיב אותה על ידי ואבקש ממנה: "אמא ספרי לי קצת על עצמך"... כי אמא שלי לא הייתה דברנית ואני יודעת מעט מאד על חייה שמהווים שורשים לחיי. "ספרי לי אילו חלומות היו לך, מה הגשמת ועל מה ויתרת, ספרי לי מה חשבת עלינו, עלי... איך הרגשת בבית, בעבודה... ספרי לי על הילדות שלך ועל הקשר שלך עם אמא שלך, סבתא שלי... כל אלה ועוד אשאל אותה והיא תענה לי לאט, בשקט, קצת במבוכה, כי הרי היא לא רגילה לדבר על עצמה, ויהיה לה מבט כזה רך ומידי פעם יציפו דמעות את עיניה מגעגוע, או עצב, או התרגשות והיא תאחוז בידי והיד שלה תהיה רכה וחמימה. ואחרי כל אלה ( ואולי בכלל אני אתחיל בזה) אני שוב אחבק אותה ואגיד לה תודה! תודה על כל מה שקיבלתי ממנה. על האהבה שהעניקה לי, על המסירות שלה, על הרכות, על החיבוק ועל החיוך. תודה אמא.

היו שנים בהן תפשתי את התכונות האלה שלה כחולשה. לא ידעתי להעריך את סגולות היהלום שבהן. היום אני יודעת. להיות אדם טוב, זה קודם כל להיות אדם אוהב. אני מאחלת לנו שנדע לשמור על האיכויות היקרות האלה בעידן החדש שבו  אנחנו מפלסות את דרכנו כנשים בעלות דעה והשפעה. שנדע לשלב עוצמה עם רכות, עשייה עם חמלה ואהבה.
חג שמח!

"חסד, זו הספירה המביאה את הטוב האלוהי והשפע האינסופי אל תוך העולם, בלי כל חשבון ובלי כל צמצום. כך גם בנפש האדם, היא מסמלת את כוח האהבה והרצון להיטיב. הטבה שאין לה גבולות לא מבחינת האיכות ולא מבחינת הכמות ואינה מתחשבת כלל במקבל. הספירה מחוברת לדמותו של אברהם" ויקיפדיה