ביי ביי אלפיים ושתיים עשרה

31 לדצמבר 2012 הוא יום שטוף שמש. אמנם די קריר בחוץ ובבית מול המחשב-כשהפעילות היחידה היא מלאכת ההקלדה - קר עוד יותר, אבל במבט מן הפנים החוצה אפשר היה לטעות שבאביב עסקינן. הבוקר הזה מביא אותי לאוירת סיכומים, עיון במצגות הסיכום בעיתונים ברשת מובילה לשאלה "איך הייתה 2012 שלי? ומה הן הדמויות שבחייהן או מותן הביאו אותי לשולחן הכתיבה?" 12 פנים במצגת מסך הפתיחה של האתר, שניים עשר סיפורים שעשו לי את השנה מרגשת, מעניינת, עצובה, שמחה, מגוונת.

פברואר 2012

ויסלבה שימבורסקה 1923-2012ויסלובה שימבורסקה שפותחת את המצגת כתבה - 
כף היד
עשרים ושבע עצמות,
שלושים וחמישה שרירים,
קרוב לאלפיים תאי עצבים
יש בכל כרית של אצבעותינו החמש.
הרי זה די והוֹתר,
כדי לכתוב את "מיין קמפף"
או את "פו הדב".

מותה של שימבורסקה, משוררת מתרגמת ופובליציסטית
 פולניה שנפטרה בת 79 ב- 1/2/2012, הציף את מרכזיותה כמשוררת גם עבורינו, הישראלים, ואת הזכות הגדולה שהייתה לנו להחשף לשיריה בתרגומיו של רפי וייכרט. אנשים רבים, ואני בכללם, אהבו את שפתה היחודית ואת הפן האחר שנחשף בשירתה לנושאים מחיי היומיום של כולנו. 
ינואר 2012
נעם אדרי
המוזה שלי בפתח שנת 2012 הייתה האמנית הצעירה והפרובוקטיבית נעם אדרי בת קיבוץ  רמת יוחנן שהתארחה במפגש "פריחה 39". היא פרסה בפנינו את סיפור חייה ויצירתה דרך מיצג מפתיע וגרמה לכולנו להתאהב בה.  
    נעם היא מוזה מתעתעת: מחד אישה צעירה, קיבוצניקית, מקסימה ומשעשעת ומאידך אמנית בינלאומית, חדה ומוכשרת שיצירתה האמנותית מאתגרת את המציאות הסובבת אותנו ואותנו הצופות בכללה.     
נעם ומפצחי הגרעינים חיפה-שכם         



בימים אלו מובילה נעם אדרי פרויקט אמנותי-אנושי שיזמה תחת הכותרת גרעינים בו היא מזמנת הדברות בין יהודים לפלסטינאים תוך פיצוח משותף של 10 טון גרעיני חמנייה בערים מרכזיות בישראל וברשות הפלסטינאית.  


מארי קלווין מדווחת מהמהפכה בקהירמרס 2012

מותה מהפגזות של העיתונאית מארי קלוויןתוך תיעוד הקרבות מרובע באבא בעיר חומס בסוריה, טיטל לרגע את אדישות העולם לרצח העם שמוביל באשיר אל אסאד בעמו. על סיפה של השנה האזרחית הבאה ולאחר עשרות אלפי גופות של מורדים, נשים וילדים וערים שלמות שחרבו בהפגזות ניתן להניח שלעולם אין עניין של ממש בנעשה בסוריה וכרגע לא נראה שהרצח הנורא והמתמשך שם מתקרב לסיומו, כמוהו גם לא שלטונו של אסאד.

דמותה המרשימה והמפוכחת של העיתונאית שבה את ליבי ודמיוני. אישה שנדדה בין שדות קרב ותיארה מצבי קיצון פוליטיים ואנושיים אבל שמרה על אופטימיות והומור רב. דמות מעוררת הערכה של אשת מקצוע אמיצה ומיוחדת. 
אפריל 2012

עיישה פני אשה קמוטות וזועפות בעלת עיניים חודרות ומלאות מבע, עיישה. סרטן של אושרי חיון והילה כהן במפגש "פריחה 42" שנושאו היה "כור היתוך" הביא למסך מבט נוקב, חודר, קשה ואנושי של ישראל האחרת. 

לתחושתי יש בסרטים היוצאים מבתי הספר לקולנוע בארץ אמירה ותעוזה שלעיתים קרובות הולכות לאיבוד בסבך הלחצים המסחריים הכרוכים בהפקות מקור של בוגרים.

הסרט עיישה מציג לא רק את מבטה האישי של אושרי על סבתה אלא גם תמונת מצב רחבה יותר, דרך דמות אחת, של הגירה שלא צלחה, זיקנה, בדידות ועוני. עיישה מצליחה להעביר קולנוע תיעודי נקי וחף מהתערבות היוצרת עד כדי כך שהסרט של אושרי והילה נראה לעיתים כמו פרקים בסדרות ראליטי בו נעשה תיעוד עצמאי. לא קל היה לאושרי המפגש עם דמות סבתא והמורכבות המשפחתית. אני תקווה שהיושר שליווה אותה בסרט זה ילך איתה גם הלאה.
מאי 2012

 אלעדבין כל הפנים הגלויות המישירות מבטן קדימה חשופות, בולטת תמונת העורף של אלעד מרסס גרפיטי על קירות סדנת "קול גלגל". לא, זה לא שאין לי תמונות חזית שלו דווקא יש לי ויפות אפילו, וגם אין שום מניע אתי לא לפרסם את פניו רק שהוא, אלעד, לא רצה. כשגמרתי לכתוב עליו, על הנסיך הקטן של סדנת האופניים בנהלל, שלחתי לו את הפוסט ובקשתי את אישורו. כמגיהה מקצועי הוא הוריד לי משפטים שלא אהב, תיקן מילים וביחוד שם ווטו על תמונתו הפרונטלית.

במסעינו המשותף עם נערי ונערות כפר הנוער ויצו נהלל למדנו אנו מתנדבי סדנת "קול גלגל" להקשיב. למדנו להקשיב לניואנסים בשפה, לשפת הגוף הדומיננטית כל כך בשיח שלהם, לחכמה הרבה המתחבאת מתחת לפני השטח, למדנו להקשיב לרגישות.
יוני 2012

אבאעל אבא שלי יש לי הרבה מה לומר ולספר אבל הוא לא כל כך אוהב את האאוטינג שאני עושה לו. ביוני מצאתי דרך לכתוב עליו דרך הגינה שלו, האדמה והצמחים, הפירות והפרחים.

רק בשנים האחרונות אני חוזרת למה שנטע בי, לחיבור לטבע שסביבי מתוך עבודת האדמה. חיבור שלא הערכתי כיאות בצעירותי ממלא אותי היום באושר, סיפוק והרבה שלווה.

 ציפי בנציון, בתגובה למאמר, היטיבה לתאר את יכולתו של ענף במבוק דקיק לתמוך שיח גדול וקורס כדי לרמז על משל נמשל ויקום שלם סביבם.
רק מחסן כלים










יולי 2012

שנת 2012 הביאה איתה צמיחה גדולה למשכן לאמנות בעין חרוד עם השלמת בנייתו של האודיטוריום.
ענת זמשטייגמן
עבור מפגשי הנשים  פתח שידרוג זה מגוון אפשרויות שלא יכלו להתקיים בהם קודם לכן וכך הועלתה ההצגה "עכשיו שוב מאי" במפגש הנשים האחרון לשנת תשע"ב

באומץ ותבונה אינסופיים הצליחה ליאת פישמן לני להעלות על כתב את סיפור חייה רווי הטגדיות. בהיותה שחקנית תיאטרון בעצמה השכילה לבנות סיפור מסגרת מנותק מן המציאות שלה ולתת את התפקיד הראשי לשחקנית אחרת. שיתוף הפעולה של ליאת עם ענת זמשטייגמן כבת דמותה הניב הצגה מטלטלת ומפגש אישי מרגש.

לא פעם אני נדרשת לסוגיית המגדר במפגשים ומקבלת נזיפות על שאינם פתוחים לכל. המפגש עם ליאת וענת הוא מסוג המפגשים בהם ההפרדה מפגשי תוכן לנשים מקבלת חיזוק ואישוש לחשיבותה.
אוגוסט 2012

יש תערוכות שהחותם שלהן הולך איתי הלאה ויש אמניות

שאנסה לראות בכל מקום שהן מוצגות אם במקרה אזדמן.יבגניהכזו היא האמנית ריינקה דיקסטרה אל עבודותיה נחשפתי לפני יותר מעשור בתקופה שגרתי בבוסטון ומאז נשבתי בהסתכלות שלה על מקום ותרבות דרך בני הנוער, חשופים בחופים, ללא כסות ומגן. לריינקה סדרות נוספות המתעדות נשים ועולליהן רגע אחרי הלידה, דמויות של בנות ובנים עוקבת אחרי התפתחותם במהלך שנים רבות בתיעוד נקי ומינימליסטי כדרכה וכן סדרת החיילים שצולמה בארץ.  

מתוך הסדרה הזו בחרתי ביבגנה, חיילת יפיפיה, מכאן אבל גם משם...
ספטמבר 2012

אלהדור העתיד שלי החוגגת בעוד יומיים עשור לחייה, קפצה השנה מדרגה. לא עוד פוסטים שאמא כותבת על בת אלא מדור שלם שנפתח בחגיגיות, סרט שנגזר ונאומים שנישאו ופוסט אחד ארוך שנכתב בכוחותיה שלה. מאז, הארץ שקטה...ככה זה עם הדור הזה, סיפוקים מידיים ועוברים ליעד הבא.




"יומולדת שמח אלה שלנו!"
אוקטובר 2012

סיגל הר ציוןסיגל הר ציון היא מהמשתתפות הצעירות יותר במפגשי הנשים, בולטת בחזותה הצעירה, בחיוך הקורן, בשקט הנעים שהיא משרה סביבה ובשמלות הרטרו שהיא לובשת. היא ארצישראלית באורח חייה, ממקום מגוריה, בעבודתה ובדרך  ההתנדבות שבחרה לה. ישראל היפה.

סיגל, או ליתר דיוק שולחן העבודה שלה שתמונתו הועלתה לעמוד הפייסבוק שלה, היתה ההשראה שלי לפתיחת מדור חדש שולחן עבודה שמו. המדור החדש מאפשר לי להציג נשים, אולי גם גברים, דרך מרחב העשייה והיצירה שלהם.

עד כה השתתפו במדור ארבע נשים: בהמשך לסיגל הר ציון כתבו בו גם אתי חן ברייר, נעמי טנהאוזר ואורנה עמר.
המדור פתוח לנשים וגברים שרוצים לחלוק את סיפור השולחן/סטודיו/חלל שבו הם עובדים וממנו יוצאת יצירתם.
נובמבר 2012

סער ליבןבמהלך נובמבר פרץ מבצע "עמוד ענן". מבצע צבאי שלא ברור היה אם יוגבל או יהפוך למלחמה של ממש. באוירת הלחץ בה היינו כולנו בימים האלו הקליפ של סער ליבן, זמרת צעירה המתגוררת בטווח הטילים [ולא בתל-אביב שגם היא היתה על הכוונת] ששרה חומר חדש ושירים מחודשים. שירם של חפר וזהבי כבר מזמן לא נשמע כל-כך אקטואלי:
בשלכת נושב כבר הסתיו, 
האבק בדרכים אט שקע, 
והיום רק אלייך נשרף 
וחולם על פגישה רחוקה. 

הן אפשר כי עוד ערב יבוא, 
והשער יחרוק לו דומם, 
ועינייך יהיו כה טובות, 
כמו אין מלחמה בעולם. 

הן אפשר, הן אפשר, 
שיהיה זה פשוט כבר מחר...
דצמבר 2012

תמר קראבמסורת כמו באספנות ההבדל בין פריט בודד לאוסף הוא כשיש שניים, כשיש חזרתיות. השנה הפכה הדלקת נרות הגבורה הנשית של אתר עדית יזמות חברתית למסורת.

בשנה שעברה נשלחו החומרים מתיבת הדאר הפרטית שלי כקבצי JPG, השנה הוטמעו הסיפורים באתר שנולד באפריל.

שמונה נשים כתבו על שמונה גיבורות. כל פוסט עומד כאור בפני עצמו וכולן יחד הדליקו חנוכיה מרגשת של עוצמה נשית. התמונה האחרונה לשנת 2012 מבחינתי היא של תמר קרא, צעירת הכותבות החייה בימים אלו באפריקה ומתנדבת שם בבתי ילדים יתומים.

מאחלת שהשנה הבאה של כולנו, שנת 2013,
תהיה בדמותה של תמר:
קורנת, עוצמתית ומלאת יוזמה ואור. "
                                     !!! Happy New Year
to top
Gallery
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏עדית מקסים. היוזמות, ההגשה, הרגישות, האכפתיות, הנשים והאנשים ובת מקסימה. שנה טובה ומבורכת, בהערכה רבה הילה טוכמכר-משעלי ‏הילה טוכמכר-משעלי ‏@ 01 Jan 2013 15:56
‏Thank you happy new year wish you with love Eva ‏אוה נהיר ‏@ 01 Jan 2013 15:54
‏עדית שלום, קראתי ואהבתי. את השפע ,היצירתיות, המקוריות והפתיחות האנושית. וגם את האסתטיקה. ובעיקר את האנרגיות הטובות. שנה טובה, שנת בריאות והמשך יצירה. שרגא ‏Shraga Reznik ‏@ 01 Jan 2013 15:50
‏עידית יקרה רוח ונשמה כל כולך תודה אסנת ‏אסנת ‏@ 01 Jan 2013 15:47
‏תודה. אני באמת נהנית מאוד מהאתר ושמחה עם העדכונים שלך. אני עובדת הרבה עם שירים בסדנאות שלי ומה שאת כותבת ומעלה מרענן אותי ומעניק לי השראה לעבודתי. "זה לא סולם של מלאכים אומרים כולם. את הסולם הזה הקימו בני אדם... ורק שנישאר יחדיו בכל מקום בכל מצב..." שוב תודה ריקה ‏ריקה רוסו סינה ‏@ 01 Jan 2013 15:32
‏ריקה תודה על המילים החמות. פעם היה לי חבל ועצוב על נשים שפיספסו אבל היום כשיש לי את האתר, אני מרגישה שזה מחפה ומשלים. תבואי כשתוכלי. שנה נפלאה, עדית ‏Idit Segev ‏@ 01 Jan 2013 15:30
‏עידית יקרה. תודה!!! לצערי איני יכולה להגיע באופן קבוע למפגשים בעין חרוד מפאת אילוצים משפחתיים. בפעמים שהגעתי הייתי מאושרת. יצאתי מלאה. אני מאחלת לך שנה יצירתית, מגוונת, שמחה ומשתפת. יישר כח. ריקה רוסו סינה ‏ריקה רוסו סינה ‏@ 01 Jan 2013 06:51