" אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים, עולם טוב יותר, מפויס יותר - עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי." אמר יצחק רבין בחתימת הסכם השלום עם ירדן, 1994. 15 שנה אחרי הלילה הארור ההוא, בהתקרב יום הזיכרון השנתי לרצח רבין, עלה רעיון לציין את האירוע בקהילת עמק יזרעאל הרחבה.

שלמה וייניש, חבר הקהילה, הוא שהביא את האתגר לפיתחינו. התכנסנו יחד עם ביני תלמי בן משמר העמק המחזיק בקהילה את יתד הישראליות התומכת בצורך לחבר את המורשת היהודית לארועים ודמויות מההסטוריה הישראלית כרצף, ועם שי זרחי, בן גניגר שהביא את רעיון החלימה, החזון המתמשך, היכולת של רבין כמנהיג לא לאבד תקווה.

ערב שלונסקי יוצא לדרך! את הערב כתב ויספר ד"ר מוטי זעירא. ההפקה המוסיקאלית מובלת ע"י ארנון פרידמן על הפסנתר וחובב בן סעדיה בסקסופון. חובב גם אחראי לכל העיבודים המוסיקליים שנעשו במיוחד לערב זה. יחד איתי, על ההפקה, עידן רוטנברג, על חבורת הזמר נחום משריד וביני תלמי והמנצח דורון אופיר ממשמר העמק. צוות "מערך אירוח" בראשות רעות המר כבר נפגש והתחיל עבודתו, כמוהו גם צוות "במה ותפאורה" בראשות דפנה דרורי. מודעות הערב יצאו לדפוס ומכתב יצא לקהילת "ניגון הלב" ומסביר מה הערב הזה ואיך בזכות שלונסקי נהיה קהילה מגובשת ושמחה יותר...

Once, when I was just about to begin my academic studies at Tel Aviv University,  I dreamed of being accepted to the drama department. The "audition" I gave, an excerpt from  Antigone , was really embarrassing! Yet I was offended that I hadn't been accepted, quite amazed that others had been accepted and decided to abandon forever the coveted profession ...

באביב תשע"א העלנו על במת אולם התרבות של המועצה האזורית עמק יזרעאל שבקיבוץ יפעת ערב על חיו ושיריו של אברהם חלפי. מכל משוררי דורו הודחק חלפי לקרן זוית וד"ר מוטי זעירא, בכתיבתו וביכולת הסיפור שלו, החייה את דמותו בפני הקהל הרב שהגיע לאולם.

את ערב נתן אלתרמן אירחה מכללת עמק יזרעאל. צוות ההפקה עמל רבות על הפיכת הבמה לרחוב תל-אביבי ואף הקים ורנדה נרחבת לד"ר מוטי זעירא המספר. הפעם נוספו, ברקע,  דימויים תקופתיים שהוקרנו על מסך מאחורי מוטי והעשירו את הערב. לשולחנם של פן השתיין הפואטי וגולדברג משוררת, סופרת ילדים ומרצה לספרות הצטרף נתן אלתרמן, משורר ופובליציסט.

את ערב לאה גולדברג קיימנו במועדון אשר בכפר יהושוע. המועדון, שיכול להכיל עד 300 מקומות נראה לנו גדול מספיק אבל לא הבנו כמה אטרקטיבית גולדברג כיוצרת או/ו איזה טעם טוב הותרנו בקהל שנה לפני כן בערב פן. האולם נימלא, כסאות הוספו במעברים ובכניסה ולבסוף היו גם כמה שממש לא הצליחו להכנס...

הגבורה המועלה על נס בחנוכה היא בעיקרה גבורה גברית, צבאית וטקטית. סביב מועד חנוכה תשע"ב התעוררה בארץ סערה סוחפת בנושא "הדרת נשים". דפוסי התנהגות מזעזעים כלפי נשים, בעיקר במגזר הדתי/חרדי, צפו ועלו לפני השטח והעיתונות מלאה סיפורים קשים לעיכול.

את אורי יהל הכרתי דרך נעמי רעייתו הקרמיקאית. אינני יודעת בדיוק מתי נפגשנו בראשונה אבל החימר הדביק אותנו מייד זו לזה. במהלך שנות הכרותינו נשארה נעמי "חברה שלי" ואורי בעלה היה לידיד, אדם שאפשר להתיעץ איתו על עניני ארץ, תרבות, רוח וחברה. בשנותיו האחרונות עבד אורי כמנהל פרוייקטים חינוכיים ב"המישלמה ליפו" של עריית ת"א-יפו. החיבור האנושי בינו ובין כל הגברים והנשים סביבו, ללא הבדלי תרבות, דת או גזע, היה מדהים. בעבודתו תרם אורי רבות לקשרים בין ערבים ויהודים ביפו ויזם אינסוף פרוייקטים בנושא העצמת נשים מוחלשות, נשים יוצרות ועוד.

ערב סיפור חייו הסוערים של אלכסנדר פן, היה הערב הראשון שהפקנו ביחד עפ"י פורמט שיצר ד"ר מוטי זעירא. הבנו שהפקת ערב קהילתי שנתי היא תרומה משמעותית לסביבה שלנו בעמק אך חשוב מכך זהו פרוייקט קהילתי מעצים ומגבש. מוטי מעלה את ערבי היוצרים הללו בקיבוצו גבעת חיים איחוד מדי שנה, בשמחת תורה. אנחנו "ירשנו" בשמחה את הטקסט והעיבודים ויצאנו לדרך...