לקריאת הסיפור האמיתי של אוה פאניץ' נהיר, ורה בספרו של גרוסמן
וואי, כמה קשה לקרוא ספרות בדיונית על סיפור חיים אמיתי, ועוד כזה שהכרתי מקרוב!
"הרבה אנשים לא מצליחים לצלוח את עמודיו הראשונים של הספר" אמרה לי סמדר, נכדתה המקסימה של אוה נהיר שחיה בקיבוץ שער העמקים "אותי הפער הזה שיחרר ממש" היא הוסיפה ואמרה " מרגע שהתחלתי לקרוא בו והבנתי שיש פה סיפור של גרוסמן ולא שלנו, זרמתי ונסחפתי!"

חברות חוצת גילאיים עם גבר צעיר בגילו של בני בכורי. מערכת יחסים שהתחילה בהתנדבות משותפת, והמשיכה גם כשהמיזם נגוז הובילה, אחרי שנים, לסדרת פגישות ומפה שבמרכזה "בחינת מסלול" להמשך מהלך חיים. בחור מוכשר שחווה, בואך גיל30, שני מסלולים אפשריים, שונים קיצונית זה מזה בפוטנציאל ההשתכרות שלהם ובצפי האושר והמשמעות שיביאו לחייו, ובשניהם הצטיין. בחירת קריירה שסומנה בעבר מועמדת לבחינה מחודשת כדי לנסח יחד תמונת עתיד תעסוקתי ואישי ברורים יותר ולברר את המקום הנכון. 

היא נצחה את כל הסקפטיקנים וזכתה ב-48% מקולות אנשי העמק שהצביעו למועמדותה כראשת המועצה אבל בבוקר שאחרי, האיש שכבר יושב שם 12 שנה חזר למשרדו.. עד הבחירות הבאות.

למרות שנדמה לנו ולהן שעם כל צילומי הסלפי שמציפים את הרשתות אנחנו מתועדות לחלוטין, האמת היא שהאדם שאנו רואות פחות מכל בחיי היומיום היא כמובן את עצמינו. הסלפי הוא תמיד [!!!] מסכה כזו או אחרת. את פנינו החפות ממסכות - שכל מי שסביבנו רואה כל הזמן -  ניפגוש רק בבוקר עם ציחצוח השניים, בערב לפני השינה ולפעמים במעלית או חלון ראוה מזדמן. יש משהו מאתגר בחוויה נוסח #חנוךפיביין בה אנו מוזמנות ליצור את פנינו על רקע חלק, מחפצים המסמלים אותנו בצורה או מהות. ליצר דיוקן עצמי המייחד אותי, רק אותי.

לימור, ברוח החזית המטאורולוגית הגשומה שבאה והולכת, גם את לימור, התחלת את דרכך בטפטוף בודד של מפגשי פנים אל פנים. אלו הפכו די מהר למטר מפגשי -שיחה, ועם רוחות השינוי הועצמו למבול מעגלי שיח עם מאות, והעז לומר, אולי אלפי אנשים בעמק ואותם רגבי אדמה יבשים, כבדים וחומים שהפכת פה נספגו עד תום בגשם הזה שהמטרת, והציפו אט אט את העמק.

לציניים ולסקפטיות ... יש אנשים שמצליחים לשנות, בלי מרכאות, את העולם!!!!!
סקוט האריסון* Scott Harrison הוא אחד מהם. לא, גם אני לא הכרתי את מעלליו אבל הוא מהזה שווה הכרות!!!

הפסדנו! בהפרש של כמה מאות קולות מתוך כ-20,000 מצביעים, הפסדנו את הבחירות. ראש המועצה אייל בצר ימשיך לכהונה נוספת, השלישית במספר, ולימור רגב... תמשיך בדרכה, לא ידוע עדיין לאן.

הבוקר הזה מזמן לי כמה שאלות פילוסופיות על מהות הניצחון וההפסד. ריכזתי אותן לשלוש הערות קצרות -

"כל אחד יכול לחלום - כל ילד - ולא כל אחד יכול לחזות, מעטים בלבד. אסור לבלבל בין חלום לחזון, כי החלום הוא בדרך כלל על-מציאותי, בדוי ומופרך - ואילו החזון נועד להתממש במציאות...חזון יכול, ואולי אף צריך, להיות גדול מהחיים, אך הוא איננו מחוץ לחיים..."

                                                                                              יוסי שריד זצ"ל 2015-1940

על סיפור יוסף ועסק רבות בפער שבין חלום לחזון. הימים ימי היו תחילת הסתיו וערב "חלומות להוריש" לזכר יצחק רבין עמד בפתח. ב -144, כאחד האדם, השגתי את מספר הטלפון שלו וביד רועדת חייגתי. קולו הרועם ענה מייד. הסברתי את הקונספטובקשתי ממנו שיבוא לעמק, שישתתף. יוסי, שכבר היה אז מעל שבעים ולא בבריאות טובה ענה לי, "אני כבר מאוכזב ועייף ממלחמות, לא אבוא" ואז הוסיף "אבל עשי במילותי כבשלך!" 
אז הנה, השורה התחתונה של דבריו, רגע לפני ההליכה לקלפיות המקומיות -