ביום שישי, 26/10 יצויין יום השנה למותו של אורי יהל חברנו.
שירה של מירה מינצר-יערי , ספור לשלוש שאלות, יהיה תרומתי לטכס האזכרה. השיר הזה המופיע בספר הילדים
מי שנשאר עם עצמו- הוא כבר לא לבד, מלווה אותי שנים רבות בניסוח הברור והרגיש לשאלת ההתמודדות עם השאלה "מה קורה אחרי שמתים?"
שירה של מירה מינצר-יערי , ספור לשלוש שאלות, יהיה תרומתי לטכס האזכרה. השיר הזה המופיע בספר הילדים
מי שנשאר עם עצמו- הוא כבר לא לבד, מלווה אותי שנים רבות בניסוח הברור והרגיש לשאלת ההתמודדות עם השאלה "מה קורה אחרי שמתים?"
דליה גרסטנהבר, חברתם של נעמי ואורי יהל, שהתה בארה"ב בתקופת מחלתו ומותו של אורי. היא צילמה וערכה אלבום תמונות תחת השם געגועי לאורי. בתמונות מתעדת דליה את השלכת שסביב ביתה ואת צמחי מרפסתה הקמלים אל מול נופרי בריכת הדגים בכרכור, בביתו של אורי, וזכרונות ביקורה האחרון עימו. חלק מן העבודות מצאו דרכן לעמוד געגוע זה, בכפתור הגלריה, שנה אחרי מותו.* בקובץ המצורף למטה, סולו ויולה שעיבד יחיעם מרקס לשירו של אברהם שלונסקי, את חכי לי ואחזור,
בביצוע הויולן איתמר רינגל. מומלץ להאזין לו ולהתבונן בתמונות ביחד.
