על המרק הזה היו זורקים אותי מכל המדרגות של "מאסטר שף"... רושפלד היה מעווה פניו, חיים היה משפיל עיניו, מיכלי הייתה מחייכת חיוך סלחני ואייל שני היה מרים ידיו לאלוהי המטבחים שלו וזועק -
"העגבניות...איפה העגבניות???!"

אז אם אתם שם, בעולם ההוא, אל תנסו!
***
לכל השאר -

בקבוק מיץ עגבניות [יש עכשיו גם תוצרת חול בבקבוקים קטנים אבל סמיכים יותר וטעימים מאוד]
1-2 כפות גדושות רסק עגבניות
הרבה שיני שום מעוכות
שמן זית
מלח, פלפל, ממתיק נוזלי [סוכר], גרגרי אניס או אורגנו יבש 
אורז או גריסי פנינה

בסיר מרופד בשמן זית מטגנים במהירות ובזהירות [שלא ישרף] את השום.
מוסיפים את האניס או האורגנו [כף-שתיים] ומייד גם את הרסק. מטגנים לרגע
ויוצקים את מיץ העגבניות מהבקבוק. מוסיפים עוד בקבוק מלא של מים ובמקרה שסמיך עדיין עוד
מים לפי העין. מביאים לרתיחה.

מוסיפים אורז או גריסי פנינה [ככה הילדה אוהבת] כשלושה חופנים.
מבשלים מכוסה חלקית על אש נמוכה עד שהטעם מתיצב והגריסים/אורז מבושלים ורכים.
אם יצא דליל מדי ודל בטעם נותנים עוד זמן בישול פתוח כדי שהנוזל יצטמצם.
סורי אייל שני,
העגבניות כבר מזמן לא שם
אבל המרק מהזה מחמם את הבטן
ומשמח את הלב.

בהגשה אפשר לשים נגיעה של פסטו מעניין או זילוף שמן זית/שמנת מתוקה
ולחם טעים לטבול.
בתאבון!

צילום יצורף בהכנה הבאה אם אצליח לפני שיתחסל...