בילדותי היה להורי "משק עזר". רק מי שגדל במושב מכיר את המושג שמהותו חלקת אדמה לעיבוד שמושאלת לעובד ציבור כדי שיוכל בעזרתה להשלים הכנסה. באותה רצועת אדמה לא גדולה גידלנו ארטישוקים. אפשר לומר שאחת החוויות היחידות שלי כ"מושבניקית" כרוכה בצעידה ביום חורפי בשביל צר בין ערוגות שיחי החורשף הדוקרניים נעולה במגפי בוץ גבוהים ותרמיל ענק פתוח על הגב. חותכים את פרי הארטישוק ומשליכים בתנופה אל מאחורי הגב היישר לסל. ככל שמשקל הסל גדל והבוץ על המגפיים נצבר כך הופכת ההליכה קשה ומסורבלת יותר...
היתרון בגידול הזה היו כמויות הארטישוקים שאכלנו בהנאה מרובה. לרוב היינו מסתפקים בבישול הפרי במים עד שהתרכך וטבילת הקצה האכיל במעיין ויניגרט סמיך המבוסס על חרדל ושמן. גולת הכותרת של האכילה היה שלב הוצאת הזיפים השעירים מן הלב - בעדינות מרובה בעזרת כפית - מילויו במטבל החרדלי ואכילתו בביסים קטנים בחרדת קודש. אצלנו בבית, לב הארטישוק נסחר בין האחים כמטבע רב ערך...בזהירות ובכבוד. כל זה נכון היה לימים של שיגרה אבל כשהתקרבו החגים התחלנו במשטר "צריך לשמור את הלב לחג" ... העלים אלינו והלב שמור לפינוק של שולחן החג.
מאז ועד היום מכין אבא שלי בחגים, ראש השנה ופסח, את לבבות הארטישוקים שלו.
מאז ועד היום הלבבות קוצרים מחמאות מבני הבית - "שוב הצליח לך!" וקריאות התפעלות ממי שזה להם המפגש הראשון עם המתכון "מה זה? זה נפלא!" - והופכים לכוכבי הארוחה, במאבק צמוד רק עם הכבד הקצוץ של אמא שאת המתכון שלו עדיין לא השגתי.
מאז ועד היום נשמר סוד המתכון אצלו והשנה, לקראת חג שני עם חברים, העזתי לבקשו.
ועם הקדמה כזו, לא תנסו?? כמה טעים ככה פשוט!
ככה וככה לבבות ארטישוק טריים או קפואים* או בשמם המסחרי "תחתיות ארטישוק" תערובת נדיבה של: פטרוזיליה קצוצה [זר לפחות] נענע קצוצה [זר לפחות] שום קצוץ [חצי ראש ומעלה] מלח גס, פלפל שחור
* הלבבות הקפואים מצויינים. כדאי להפשירם לפני הבישול בחום החדר
יוצקים שלולית נדיבה של שמן זית למחבת שטוחה בעלת שוליים מוגבהים
מסדרים את הלבבות כקעריות מסודרות כשחלקם הקעור פעור מעלה
ממלאים כל לב באהבה בחופן נדיב של תערובת הירוקים, השום והתבלינים
מדליקים אש רחבה אך חלשה ונותנים לתחתיות כמה דקות של "שיזוף" ואז יוצקים עליהם יין לבן יבש.
היין צריך להגיע למחצית גובהם של הלבבות. אבא שלי מוסיף גם מעט מרק עוף [מוכן או מאבקה], אני וויתרתי.
מכסים ומבשלים כ-40 דק' על להבה חלשה.
כדאי לבדוק מפעם לפעם האם יש עוד נוזלים ואם חסר להוסיף מעט מים רותחים.
בסוף הבישול הארטישוקים יהיו רכים, הירוקים יתכנסו לתוכם כתינוק בעריסתו ומעט רוטב נפלא שילווה אותם בהגשה.
מאז ועד היום מכין אבא שלי בחגים, ראש השנה ופסח, את לבבות הארטישוקים שלו.
מאז ועד היום הלבבות קוצרים מחמאות מבני הבית - "שוב הצליח לך!" וקריאות התפעלות ממי שזה להם המפגש הראשון עם המתכון "מה זה? זה נפלא!" - והופכים לכוכבי הארוחה, במאבק צמוד רק עם הכבד הקצוץ של אמא שאת המתכון שלו עדיין לא השגתי.
מאז ועד היום נשמר סוד המתכון אצלו והשנה, לקראת חג שני עם חברים, העזתי לבקשו.
ועם הקדמה כזו, לא תנסו?? כמה טעים ככה פשוט!
ככה וככה לבבות ארטישוק טריים או קפואים* או בשמם המסחרי "תחתיות ארטישוק" תערובת נדיבה של: פטרוזיליה קצוצה [זר לפחות] נענע קצוצה [זר לפחות] שום קצוץ [חצי ראש ומעלה] מלח גס, פלפל שחור
* הלבבות הקפואים מצויינים. כדאי להפשירם לפני הבישול בחום החדר
יוצקים שלולית נדיבה של שמן זית למחבת שטוחה בעלת שוליים מוגבהים
מסדרים את הלבבות כקעריות מסודרות כשחלקם הקעור פעור מעלה
ממלאים כל לב באהבה בחופן נדיב של תערובת הירוקים, השום והתבלינים
מדליקים אש רחבה אך חלשה ונותנים לתחתיות כמה דקות של "שיזוף" ואז יוצקים עליהם יין לבן יבש.
היין צריך להגיע למחצית גובהם של הלבבות. אבא שלי מוסיף גם מעט מרק עוף [מוכן או מאבקה], אני וויתרתי.
מכסים ומבשלים כ-40 דק' על להבה חלשה.
כדאי לבדוק מפעם לפעם האם יש עוד נוזלים ואם חסר להוסיף מעט מים רותחים.
בסוף הבישול הארטישוקים יהיו רכים, הירוקים יתכנסו לתוכם כתינוק בעריסתו ומעט רוטב נפלא שילווה אותם בהגשה.