מפה ומשם – Activities
גן נעם
ביום הולדתה ה-22  יצאה נעם רובינשטיין, בת מחזור של יותם בני בתכנית תלפיות, עם חבריה לטיול בדרום אמריקה. לאחר חודש וחצי של חוויות מופלאות ונופים מדהימים נקלעו לסופת שלגים לא צפויה. נעם נהרגה במהלך המסע ההררי בצ'ילה ביום ח' בשבט תשע"ד, 9.1.2014  השבוע חנכו בשכניה את הגן שהקימו לזכרה חיילי המחזור שלה-
‪Read more ...‬
שלושה ימים בערבה
נובמבר 2015, שוב פסטיבל סרטים בערבה, שוב יעל חברתי ואני מחליטות לקחת הפוגה מהיומיום ולרדת דרומה.   צימר סביר, 5 סרטים, הפנניג בצוקים, צהרי יום שישי - לא פיספסנו את הפלאפל של מש הידוע, כך מתברר בין כל ישובי הערבה - וארוחת בוקר ירוקה...סיכום והמלצות על כביש 90 בין צוקים לבאר צופר:
‪Read more ...‬
ערבה בוכיה
אתמול, ככה ברגע של חולשה, שיחקתי באחד מחידוני הרשת המטופשים ששאל: What word truly sums you up???
התוצאה הזכירה לי שלא עמדתי בהבטחה שעשיתי לעצמי לספר קצת על הבריחה לערבה...
‪Read more ...‬
נעם
על שולחן הצילומים וההספדים בביתה של נעם רובינשטיין בשכניה, אליו באתי לנחם ויצאתי מנוחמת, פגשתי את שירו של יהודה עמיחי. את נעם צילמתי ביום שסיימה את מסלול תלפיות. את האורנים צילמתי בזכרון יעקוב, כשבועיים לאחר מותה הטרגי של נעם. בקשתי להקדיש את העמוד הזה לזכרה.
‪Read more ...‬
להיות בחופש ב'-הרהורים, תמונות וסיפורים
לפני עשור חייתי עם משפחתי במשך שלוש שנים בפאתי בוסטון. השבוע חזרנו לביקור שהפגיש אותנו עם חברים ששמרנו וכאלו שרק לאחרונה חודש עימם הקשר. במפתיע או שלא, בקשרים שנבנו עם חברים אמריקאים המשכנו להשקיע ולטפח למרות השיבה הבייתה, לארץ. דווקא עם הישראלים, שהיו חלק בלתי נפרד מהיומיום, החגים, השמחות ורגעי המשבר שליוו את שלוש-שנות בוסטון, לא נשמר הקשר. ככה סתם, ללא מחשבה או החלטה. הקשרים פשוט התמוססו. עשר שנים אחרי, נפגשנו.
‪Read more ...‬
דימויי ניו-יורק
תתת
‪Read more ...‬
להיות בחופש-הרהורים, תמונות וסיפורים
השבוע פורסמה בבלוג של שולי גלנץ, רגעים, רשימה [פוסט] על הפער הקיים בין היציאה לחופשה לבין תחושת החופש הממשית, מלכת המדבר 2011 או: רגעים שרואים משם. שולי, קופירייטרית ותיקה, שולטת במילים כמקצוענית. וכותבת בהומור רב על חייה, לטוב ולרע ולטוב. הרשימה הספציפית הזו, מצאה אותי בחופשה, לא חופשת מדבר וגמלים אלא חופשה ארוכה בניו-יורק ובוסטון. הרשימה של שולי הציפה מחשבות והושיבו אותי לשולחן לאסוף הירהורים וסיפורים מהשבוע הראשון מבין שלושה, בתקווה שההמשך יבוא.
‪Read more ...‬
מילות אהבה שכתבתי ליפו, -אסמא זחאלקה אגברייה
שום דבר לא ישתווה לניחוח פרחי הפלסטיק הבוהקים והמאובקים, המלבלבים בכל חור בבתים ובמרפסות של יפו, גם לא פרחי הפלסטיק המעוצבים המקשטים את הווילות של הנובורישים הערבים של יפו.
ויפו הרי היא האנשים שלה...
‪Read more ...‬
המסע נמשך, תמר קרא, טנזניה
אחרי חודשיים מדהימים ומרתקים, באתיופיה, עברתי לטנזניה. אני גרה בעיר קטנה ונידחת שנקראת קיגומה, עיר יפייפיה ושקטה שיושבת על אגם ענק, בערך פי 300 מהכינרת, מתנדבת כמורה בבית ספר נוצרי ליתומים. בבית הספר ישנם כ-50 ילדים בין הגילאים 6-4 ואני מלמדת את הכיתה של הגדולים. חלק מהילדים גרים בבית יתומים שממומן על ידי אותו ארגון של בית הספר וחלקם גרים אצל "רחוקי" משפחה כאלה או אחרים בסביבה, בתנאי מחייה מאוד קשים...
‪Read more ...‬
אז מה בעצם כולנו רוצים? - בולגריה, חורף 2013
ביקור בבולגריה, חופשת סקי בהרים עטויי שלגים ואשוחים בעיר נופש מזרח אירופאית. מפגש עם בולגרים מסבירי פנים והמוני תיירים, חלקם מקומיים ואחרים, הגיעו ממרחקים לכאן דווקא בגלל העלות הזולה והמסלולים הנוחים.  המבט נמשך אל הפנים, אל האנשים, אל אלו שאמורים להנעים את זמנינו כאן. האם הם מאושרים? ומה עם פרנסה? ואיפה המשפחות שלהם?? המון שאלות שרובן נשארות ללא מענה. מחסום השפה תקוע ומכביד. אני שבה ומהרהרת בתובנה שלי מהביקור בספרד. עוד יום עובר, עוד יומיים ותחושת ההתמצאות במרחב מלווה רצון גובר ואמונה ביכולת לנהל שיחות, לשאול שאלות, לברר גם כאן: מה מעסיק את המקומיים, מה מביא להם אושר. שני מפגשים אנושיים, נפרדים, כמעט אקראיים, מובילים לתשובות מרתקות...
‪Read more ...‬