פורטרט עצמי מחפצי יומיום

למרות שנדמה לנו ולהן שעם כל צילומי הסלפי שמציפים את הרשתות אנחנו מתועדות לחלוטין, האמת היא שהאדם שאנו רואות פחות מכל בחיי היומיום היא כמובן את עצמינו. הסלפי הוא תמיד [!!!] מסכה כזו או אחרת. את פנינו החפות ממסכות - שכל מי שסביבנו רואה כל הזמן - ניפגוש רק בבוקר עם ציחצוח השניים, בערב לפני השינה ולפעמים במעלית או חלון ראוה מזדמן. יש משהו מאתגר בחוויה נוסח #חנוךפיביין בה אנו מוזמנות ליצור את פנינו על רקע חלק, מחפצים המסמלים אותנו בצורה או מהות. ליצר דיוקן עצמי המייחד אותי, רק אותי.

את הרעיון הזה העמדתי השבוע בפני בנות 15-16 מכפר הנוער ימין אורד ובסדנה נפרדת בפני בנות מחזור "ואהבת" של מכינה ישראלית שהן בנות 18-19, רגע לפני גיוס. אתגר קליל ומשעשע עם עומק מפתיע. תשפטו לבד -

ממה הייתם מייצרים את הפורטרט שלכם?? שלחו אלי!

to top