"... וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה ... שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם ..." (במדבר כ"ו ). גם מבלי שנקרא את כל רשימת השמות המובאים בפרשה, יכולנו לשער שכולם עוסקים בבנים ובבני בנים, שכל השמות המוזכרים שם הם שמות זכריים, ואין אישה הזוכה להיפקד עמם. טעינו! יש גם כמה נשים ברשימה,שחשוב להזכירן כאן: בנות צלפחד - מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה. שׂרח בת אשר, יוכבד בת לוי ובתה מרים.

יוכבד זכתה להיכלל ברשימת מכובדים זאת על שום שילדה לו לעמרם בן לוי את משה, אהרון ומרים. בניה של מרים אינם מוזכרים -  אולי גם לא היו לה- ובניו של משה אינם מופיעים. היו לו בנים למשה, אך אולי יהדותם עומדת בספק, או שמא חזרו לסיר הבשר של סבא יתרו. בנות צלפחד מופיעות בכל הדר שמותיהן, לא כלכך בגללן, כמו בגלל אחיהם הזכר שלא זכה להיולד, ובשל אומץ ליבן לתבוע דין הלכות חדשות בנושאי ירושה ("וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת" שם, 33). 

אבל מי את לעזאזל שׂרח בת אשר, למה את בכלל מופיעה כאן [במדבר כ"ו, מ"ו]? לא מוזכרים בהקשרך שום ילדים או משפחה אשר יצדיקו כניסתך לרשימת "כחולי הדם"! את מסקרנת אותי... אותך הייתי רוצה לארח בסוכתי.

צריך גם לזכור שפרט למשה ולבנות שהזכרנו, לא מופיעים ברשימה שמות שאין להם משפחות אחריהם (בני יהודה ער ואונן מוזכרים, כמו גם נדב ואביהו בני אהרון, אך מיד מזכירים לנו גם את מותם שנמצא כבר קודם לכן בכתובים), אך על שרח בת אשר לא מוותרים.

מענין, ששׂרח יקירתנו, מוזכרת גם בין אלו שבאו מצרימה עם כל בית יעקב (בראשית מ"ו, 8-28). גם ברשימה זאת היא יוצאת דופן, כי פרט לדינה בת יעקב לא מוזכרת שם שום בת אחרת, אלא האמהות בלבד. אפשר היה לנחש שהיא באמת הבת היחידה שנולדה לבני יעקב - כפי שאומרים על דינה שהיתה הבת היחידה שנולדה לו - אך אמירה כזאת היא בעייתית, כי אנחנו מוצאים מאוחר יותר את יוכבד בת לוי, ולומדים שהיו גם בנות נוספות במשפחה הזאת והן אינן מוזכרות כאן).

פרשנים רבים מנסים להסביר, ששׂרח זו לא היתה בתו של אשר, אלא בתה של אשתו מגבר אחר. פרשנות זאת מאפשרת להם להסביר את מקומה ברשימות כבת יחידה לאביה, שככזו ראויה לנחלה כמו בנות צלפחד. אם אתם רוצים, אתם יכולים לקנות את הפרשנות הדחוקה הזאת - עומדים מאחוריה פרשנים רציניים ביותר.

בשבילי שרח בת אשר היא חידה קסומה שאיני מוצא דרך לפתור אותה.
איך מגיעה אשה לרשימות אלה במקרא, לא בזכות בנים שנולדו לה ולא בזכות אחים שלא נולדו לה. איך היא זוכה למקום, שהיחידה שאולי זכתה לו חוץ ממנה היא מרים הנביאה?

בעלי האגדה אוהבים חידות קסומות והם מאצילים על שרח שלנו תכונות ומידות מופלאות:
אם היא מופיעה ברשימת היורדים למצרים וגם ברשימת היוצאים ממצרים (זה לא לגמרי ברור מפשט הכתובים), היא צריכה להיות די מבוגרת יחסית לבני אדם רגילים - משהו בין 210 ל-250 שנה לפחות. והם מאפשרים לה לחיות גם כאשה החכמה בימי יואב מצביא דוד המלך (שזה עוד איזה 300 שנה).

כשמשה ואהרון מבקשים את אמון העם במצרים, באים אליה האנשים לשמוע את חוות דעתה, ורק לאחר אישורה הם מקבלים את מנהיגותם של שניים אלה.

ברוח הנבואה שנחה עליה היא רואה שיוסף נמכר לעבד ומגלה ליעקב שבנו בחיים.
היא מגלה למשה איפה החביאו המצרים את ארון יוסף (בלי עצמותיו של יוסף לא יוצאים ממצרים).
היא זוכה להגיע לגן עדן מבלי למות קודם לכן.
מקובלים מסוימים מצאו 4 היכלות של עזרת נשים בגן-עדן, שם יושבות צדקניות כל הדורות. את אחד מהם מנהלת בתיה בת פרעה, אחד שׂרחתנו, אחד יוכבד בת לוי ואחד דבורה הנביאה. 
אז תגידו לי אתם, איך מגיעה לתהילת עולם שכזו אישה, שכל מה שאנחנו יודעים עליה ועל מעשיה - זה כלום?   

מצרים, מואב, מדיין, האמורי, עמלק ואפילו עוג מלך הבשן לא יכלו להם לבני ישראל. כל הגברים והענקים והלוחמים המפוארים נמוגו מפני צבאות ה' וה' צבאות. אבל הבנות של כל הלוחמים הגדולים הללו עושות מאתנו צחוק. שנאמר   "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב". בשביל מה להילחם, אם אפשר לשלוח כמה בנות, וללא שום קרבנות בנפש לחסל, במחי כמה מעשי אהבים, 24,000 לוחמי-ללא-חת מבני ישראל (חוץ מזמרי בן סלוא)?

תרבותו של עם ישראל לדורותיו היא תרבות של עולם הגברים, המסלקת את נשותיה לחדר היולדות, אל סירי המטבח ואל וסירי הלילה של ילדיה. תרבותו של עם ישראל הופכת את נשותיו לחפץ. תרבותו של עם ישראל היא ממלכת השכל והאומץ הגברי. תרבות עם ישראל מפחדת פחד מוות מהאישה ...





שׂרח בת אשר היא בעיני הדמות המודחקת של העולם הנשי, שחודר למעמקי התרבות גם כשזו רוצה להתעלם ממנה.  אין לה שום סיפור לשׂרח, היא לא עשתה שום דבר, היא לא ילדה ילדים, היא לא הצילה אף אחד, היא לא נלחמה באף אחד, היא לא כתבה שירים לאף אחד, היא לא שיקרה לאף אחד, לא נאפה עם אף אחד ...

היא יושבת לה בשורה הראשונה של תרבות ישראל רק בגלל שהיא האישה האולטימטיבית, בזכות היותה אשה. היא לא עשתה שום דבר מיוחד - היא הפוטנציאל של כל המעשים. היא סתם יושבת לה שם בשורה הראשונה, מקשיבה כל היום לסיפורי הגבורה והחכמה שלהם, ובלילה מלטפת להם את הראש, שרה להם שיר ערש ולא מזכירה להם את האמת, שלמחרת בבוקר הם שוב ינסו להילחם בה.  

  


ביני תלמי, נולד ומתגורר בקיבוץ משמר העמק. ממיסדי ומובילי קהילת "ניגון הלב"
להתחדשות יהודית-עברית בעמק יזרעאל, דיקן הסטודנטים ב"מכללת אורנים".


"ספירת יסוד משולה לזכריות ומקושרת לאיבר הרבייה הגברי. היא מקבלת שפע מהספירות הקודמות ומעבירה אותו אל ספירת המלכות. היא הכוח שמחבר בין האידאות האלוהיות למציאות, ובה מתבצע המעבר מהעולם השמימי אל העולם הארצי. הספירה מקושרת גם לדמותו של יוסף הצדיק;"  ויקיפדיה