"מיסטר גאגא" פעם שנייה... ולא אחרונה!
אני מהמרת שהמועדון הזה רק ילך ויתרחב.
הסרט הזה בצפיה חוזרת מגלה רבדים חדשים ומפתיעים.
והפעם - שקט!
אני מהמרת שהמועדון הזה רק ילך ויתרחב.
הסרט הזה בצפיה חוזרת מגלה רבדים חדשים ומפתיעים.
והפעם - שקט!
שקט שנימתח כחוט שני לאורך הסרט, שקט הנובע מבגרותו של אוהד נהרין כאדם, ככוראוגרף, כאמן. מבשלותו של תומר היימן כיוצר ומהעריכה המוקפדת שלו...
מוזר לומר על סרט שעוסק במחול ובמוסיקה שיש בו שקט ובזה כוחו אבל זו העוצמה הכי מפתיעה שמצאתי בו הערב. כשאוהד אומר לקראת סוף הסרט שקרא לעבודתו "העבודה האחרונה" כי אולי היא תהיה כזו שמעתי בדבריו [שמיעה באחריות אוזני בלבד] מעבר לביקורת הגלויה והשפויה על מצב הצנזורה והחנק על התרבות בארץ, גם שלווה של אדם השלם עם עצמו, עם חייו, עם רקדניו ויצירתיו, מעין שקט של אמן שדייק ודייק את אמירתו האמנותית ועכשיו הוא יכול להיות בשקט.
"תדייקי מבלי לזוז" הוא אומר שם לרקדנית ...
מבלי לזוז.
מוזר לומר על סרט שעוסק במחול ובמוסיקה שיש בו שקט ובזה כוחו אבל זו העוצמה הכי מפתיעה שמצאתי בו הערב. כשאוהד אומר לקראת סוף הסרט שקרא לעבודתו "העבודה האחרונה" כי אולי היא תהיה כזו שמעתי בדבריו [שמיעה באחריות אוזני בלבד] מעבר לביקורת הגלויה והשפויה על מצב הצנזורה והחנק על התרבות בארץ, גם שלווה של אדם השלם עם עצמו, עם חייו, עם רקדניו ויצירתיו, מעין שקט של אמן שדייק ודייק את אמירתו האמנותית ועכשיו הוא יכול להיות בשקט.
"תדייקי מבלי לזוז" הוא אומר שם לרקדנית ...
מבלי לזוז.