פעם, היה לי על השולחן גלובוס, כדור עגול ומפת העולם מצוירת עליו, ובחובו טמונה מנורה קטנטונת שהאירה את העולם גם בחשכת הלילה. כמו מדליק הפנסים של הנסיך הקטן הדלקתי בכל ערב את כדור הארץ, שלא יהיה חשוך. כן, פעם הייתי רומנטית לגבי העולם שבו אנו חיים. התבגרתי. העולם הגדול הפך נגיש פיזית ובעיקר טכנולוגית. זה לא מקל על הרומנטיקה.

בהשאלה מכדור לכדור: בסרט Moneyball  אומר בראד פיט בתפקיד בילי בין מנהל קבוצת הבייסבול:                            " It's hard not to be romantic about Baseball" / קשה לי לאבד את הרומנטיקה לגבי כדור-הארץ. תראו מה אנחנו עושים לו ולשותפינו לכדור הזה...

את התיעוד המצמרר שפורסם בפברואר 2011 הביא הצלם האמריקאי Chris Jordan. כריס מספר כי רוב הפגרים הן של גוזלים שהוזנו בטעות בחתיכות של פלסטיק ששלו הוריהם בין גלי הים המזוהם. "לרכון מעל גופותיהם היה עבורי כמו להביט במראה מקברית" הוא אומר, " הציפורים הללו משקפות תוצאה סמלית מחרידה של חוסר השליטה הקולקטיבי של צרכנות וצמיחה תעשייתית מהירה. כמו האַלְבַּטְרוֹס (סוג של עוף ים), אנו ראשוני אנשי העולם מוצאים עצמינו חסרי יכולת להבין עוד בין מה שמזין למה שרעיל לחיינו ולרווחינו. חנוקים למוות בשל הזילות שלנו, ציפורי האלבטרוס המיתיות קוראות לנו להכיר כי האתגר הגדול ביותר שלנו נימצא לא אי-שם אלא ממש כאן."