את אורי יהל הכרתי דרך נעמי רעייתו הקרמיקאית. אינני יודעת בדיוק מתי נפגשנו בראשונה אבל החימר הדביק אותנו מייד זו לזה. במהלך שנות הכרותינו נשארה נעמי "חברה שלי" ואורי בעלה היה לידיד, אדם שאפשר להתיעץ איתו על עניני ארץ, תרבות, רוח וחברה. בשנותיו האחרונות עבד אורי כמנהל פרוייקטים חינוכיים ב"המישלמה ליפו" של עריית ת"א-יפו. החיבור האנושי בינו ובין כל הגברים והנשים סביבו, ללא הבדלי תרבות, דת או גזע, היה מדהים. בעבודתו תרם אורי רבות לקשרים בין ערבים ויהודים ביפו ויזם אינסוף פרוייקטים בנושא העצמת נשים מוחלשות, נשים יוצרות ועוד.
בשנת 2010 הוציא אורי לאור את ספרו "רשמים". ספר קומיקס, שיתוף פעולה בינו לבין המאייר יוני שלמון, המתאר בפתיחות והומור את קשריו עם סרטן הראות בו חלה. בקיץ 2011, מחוזק מהתגובות הנרגשות מן הספר, הספר הציע לי אורי לערוך ערבים בהם יוכל לפגוש, לשמוע ולהשמיע, ללמד וללמוד מאנשים על דרכי התמודדותם עם ה"מחלה". המפגש הראשון, מתוך שלושה שהספיק אורי לקיים, נערך באלון הגליל.
