יוסי שריד כתב פעם...
על סיפור יוסף ועסק רבות בפער שבין חלום לחזון. הימים ימי היו תחילת הסתיו וערב "חלומות להוריש" לזכר יצחק רבין עמד בפתח. ב -144, כאחד האדם, השגתי את מספר הטלפון שלו וביד רועדת חייגתי. קולו הרועם ענה מייד. הסברתי את הקונספטובקשתי ממנו שיבוא לעמק, שישתתף. יוסי, שכבר היה אז מעל שבעים ולא בבריאות טובה ענה לי, "אני כבר מאוכזב ועייף ממלחמות, לא אבוא" ואז הוסיף "אבל עשי במילותי כבשלך!"
אז הנה, השורה התחתונה של דבריו, רגע לפני ההליכה לקלפיות המקומיות -
