בשנה שהתחילה ב#MeToo והמשיכה ב#לאהתלוננתי; בשנה בה 20 נשים נרצחו [עד כה] ברחבי הארץ ועוד רבות אחרות חוות אלימות פיזית, מילולית או כלכלית; בשנה בה נשים וגברים מצהירות ומודים בְּרֵישׁ גְּלֵי בעמדות פמניסטיות אך עדיין חוששים לתמוך במועמדת אישה; בשנה בה צריך עדיין לענות על השאלה "אבל מה זה משנה לך שהיא אישה?" בשנת 2018 בבחירות לראש הרשות המקומית של עמק יזרעאל, חשוב לי, באופן אישי, שהמועמדת בה אני תומכת, לימור רגב, היא אישה!
לימור עצמה לא משתמשת ב-Ticket הנשי/פמניסטי. היא גם לא בהכרח חושבת שזה חלק מהשיח בבחירות האלו ובנושא זה אנחנו חלוקות. לטעמי היותה מועמדת אישה היא סיבה רבת משקל לבחור בה.
בכישוריה של לימור רגב וביכולתה למלא את התפקיד בצורה ניפלאה, אין לי ספק! אבל זה הסאב-טקסט. עוד לפני כן,
אני רוצה להגיד באופן גורף ורחב, שהגיע הזמן למנהיגות נשית עוצמתית, גם בעמק המנומנם והשמרן שלנו.
מנהיגות נשית מביאה אווירה אחרת, כוללנית יותר, הוליסטית. מנהיגות נשית מביאה סוג של מיינדפולנס, שבה המנהיגה נוכחת כאן ועכשיו. כחלק מלימוד מהעבר ותכנון לעתיד היא תפעל בדרך המדייקת את השיח ומערבת את התושבים, השכנים ואנשי המנגנון המבצע.
הסרטונים שמפיץ בצר מחדדים את ההכרח בדיון מגדרי. נמאס מהשפה!
נמאס מהשפה הארכאית, שובניסטית, אגוצנטרית, מיליטנטית שהייתה נחלת הגבר האשכנזי הפריבלג השליט במרחב הציבורי כמו למשל -
נמאס מאנשים בתפקידי ניהול שמדברים בגוף יחיד. כמי שנמצא בראש מועצה השפה כמו העשייה חייבת להיות ברבים. אייל זוקף לזכותו כל אבן שזזה בעמק אבל ממשיך להגיד "אני...אני, אני". נמאס!
נמאס מהתנשאות!
לא מעניין אותי שאתה בן נהלל. לא מעניין אותי שאישתך נסיכה [מתוך הסרטון החדש ה"מציג את המועמד"]. לא מעלה ולא מוריד ששרתת לפני 50+ שנה בסיירת מטכ"ל וגם לא מעניינות מהמדליות והפרסים הרקים מתוכן בהם אתה מנפנף, מעולם לא היה לי מדף פרסים בבית. החינוך בעמק לא טוב מספיק, וכל מי שילדיו עברו אותה יודעים.
נמאס מהפחדות!
יותר מהכל מזכירה לי ססמת הבחירות של בצר את האיש היושב בראש הממשלה שלנו הרבה יותר מדי שנים וזורה פחד באזרחים. האיש שהודיע ש"הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות". אל תפחיד אותי... אינני חיה בהווית מלחמה ויריבות מול שכניי, ואינני צריכה שומר. המילים האלו, כבר לא חלק מהשפה שלי ושל רבות מחברותי ורבים מהגברים שחיים בעמק הזה. מאידך, אוסף המילים שבחרה לימור רגב לשים על השלטים שלה ברחבי העמק, גם אם לא כולן הובנו, הן המילון הבסיסי, הן השפה של ההנהגה שלנו בעמק הזה, הן הרוח והחומר!
נמאס מהקטנה!
מיצינו את המחיקה המוחלטת, המתנשאת, שאתה עושה למי ש"העזה" להגיש מועמדותה לתפקיד שהיית צריך לפנות בכבוד ובבגרות. ברור שצריך נסיון כדי לנהל את המועצה, אבל היא תרכוש נסיון בעזרת פתיחות, למידה מתמשכת, עבודת צוות, יועצים מקצועיים, חברים בארץ ובעולם. צריך אמון ומאור פנים, צריך קשב וחריפות ונחוצה ראייה כוללת רחבה. ויש לנו מועמדת כזו, שמה לימור רגב.
יש מודלים של ראשות רשויות מקומיות בארץ שעשו עבודה נפלאה. כן, נשים... הן אולי לא היו מפקדות בצנחנים אבל הבת שלי וחברותיה, תדענה בזכותה, שגם תקרת הזכוכית הזו הורמה, נופצה, איננה עוד ואיש לא יבטל או ימחק אותן.
נמאס מהדבקות בכסא!
קח דוגמא מסיגל מורן ראשת מועצת בני שמעון בשתי הקדנציות האחרונות, שעשתה שם עבודה מעולה אבל הודיעה כי לא תגיש מועמדותה הפעם. כמו התחייבותה של לימור רגב לפרוש לאחר מילוי שתי קדנציות, גם סיגל מבינה שתחלופה ורוח של חידוש חשובים לחיי המועצה לא פחות מנסיון.
בבוקר ה-31/10, בוקרו של היום שאחרי, עומדת הנבחרת לראשות המועצה מול מערכת כבדה אך מתפקדת, לא מול שוקת ריקה. היא ואנשיה הרבים, היא והתושבים הרבים שפגשה והבינו על מה היא מדברת ויהיו שם איתה, היא והחריצות, האומץ ויכולת הלימוד שהפגינה. היא לא תעמוד שם לבד! ולא, היא וגם אנחנו לא צריכים שומר ומשמר. באמת שלא! לא פורמלין הוא מה שהעמק שלנו צריך בשנים הקרובות.
אני מאמינה שהניעור והאיוורור שמגיעים עם החלפת הקודקוד במנהיגה, יפיחו רוח חדשה במפרסי האניה הכבדה הזו. אני מאמינה שהראיה הנשית הרחבה של לימור רגב ורוחה הייחודית יפיחו רוח חדשה בשדות העמק ובאזורי התעשיה הנקייה, המתקדמת, שיגיעו אליו, במערכות החינוך שיפרצו גבולות, ביחסים הבינאישיים.
אני מאמינה שלימור רגב תיצור פה אקו-סיסטם שיאפשר לעמק הזה להיות אטרקטיבי גם לבנותיו ובניו הרוצים לחזור ולחיות בו גם אם החקלאות המסורתית איננה פת לחמם ועלויות הבנייה בהרחבות כבדות עליהם.
אני מאמינה שלימור רגב תדע למנף את ההון האנושי הקיים פה, אנשים שיוזמים ועושים מתוך אהבה ואכפתיות, ודרכו להעצים את הבית ודיריו ולהרחיב את מרחבי המפגש של דיריו עם השכנים הרבים החולקים את אותו תא שטח יפיפה.
אני מאמינה שהסיכוי שלנו להשתחרר מאיום שדה התעופה יגיע מהנהגה חדשה, משפה אחרת, משיח מקרב ומשכנע.
אני מאמינה כי לימור רגב צריכה ויכולה לעמוד בראש מועצת עמק יזרעאל בשנים הקרובות.
19/10/2018
צילום בונוס שאיננו דורש עוד מילים -
בכישוריה של לימור רגב וביכולתה למלא את התפקיד בצורה ניפלאה, אין לי ספק! אבל זה הסאב-טקסט. עוד לפני כן,
אני רוצה להגיד באופן גורף ורחב, שהגיע הזמן למנהיגות נשית עוצמתית, גם בעמק המנומנם והשמרן שלנו.
מנהיגות נשית מביאה אווירה אחרת, כוללנית יותר, הוליסטית. מנהיגות נשית מביאה סוג של מיינדפולנס, שבה המנהיגה נוכחת כאן ועכשיו. כחלק מלימוד מהעבר ותכנון לעתיד היא תפעל בדרך המדייקת את השיח ומערבת את התושבים, השכנים ואנשי המנגנון המבצע.
הסרטונים שמפיץ בצר מחדדים את ההכרח בדיון מגדרי. נמאס מהשפה!
נמאס מהשפה הארכאית, שובניסטית, אגוצנטרית, מיליטנטית שהייתה נחלת הגבר האשכנזי הפריבלג השליט במרחב הציבורי כמו למשל -
נמאס מאנשים בתפקידי ניהול שמדברים בגוף יחיד. כמי שנמצא בראש מועצה השפה כמו העשייה חייבת להיות ברבים. אייל זוקף לזכותו כל אבן שזזה בעמק אבל ממשיך להגיד "אני...אני, אני". נמאס!
נמאס מהתנשאות!
לא מעניין אותי שאתה בן נהלל. לא מעניין אותי שאישתך נסיכה [מתוך הסרטון החדש ה"מציג את המועמד"]. לא מעלה ולא מוריד ששרתת לפני 50+ שנה בסיירת מטכ"ל וגם לא מעניינות מהמדליות והפרסים הרקים מתוכן בהם אתה מנפנף, מעולם לא היה לי מדף פרסים בבית. החינוך בעמק לא טוב מספיק, וכל מי שילדיו עברו אותה יודעים.
נמאס מהפחדות!
יותר מהכל מזכירה לי ססמת הבחירות של בצר את האיש היושב בראש הממשלה שלנו הרבה יותר מדי שנים וזורה פחד באזרחים. האיש שהודיע ש"הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות". אל תפחיד אותי... אינני חיה בהווית מלחמה ויריבות מול שכניי, ואינני צריכה שומר. המילים האלו, כבר לא חלק מהשפה שלי ושל רבות מחברותי ורבים מהגברים שחיים בעמק הזה. מאידך, אוסף המילים שבחרה לימור רגב לשים על השלטים שלה ברחבי העמק, גם אם לא כולן הובנו, הן המילון הבסיסי, הן השפה של ההנהגה שלנו בעמק הזה, הן הרוח והחומר!
נמאס מהקטנה!
מיצינו את המחיקה המוחלטת, המתנשאת, שאתה עושה למי ש"העזה" להגיש מועמדותה לתפקיד שהיית צריך לפנות בכבוד ובבגרות. ברור שצריך נסיון כדי לנהל את המועצה, אבל היא תרכוש נסיון בעזרת פתיחות, למידה מתמשכת, עבודת צוות, יועצים מקצועיים, חברים בארץ ובעולם. צריך אמון ומאור פנים, צריך קשב וחריפות ונחוצה ראייה כוללת רחבה. ויש לנו מועמדת כזו, שמה לימור רגב.
יש מודלים של ראשות רשויות מקומיות בארץ שעשו עבודה נפלאה. כן, נשים... הן אולי לא היו מפקדות בצנחנים אבל הבת שלי וחברותיה, תדענה בזכותה, שגם תקרת הזכוכית הזו הורמה, נופצה, איננה עוד ואיש לא יבטל או ימחק אותן.
נמאס מהדבקות בכסא!
קח דוגמא מסיגל מורן ראשת מועצת בני שמעון בשתי הקדנציות האחרונות, שעשתה שם עבודה מעולה אבל הודיעה כי לא תגיש מועמדותה הפעם. כמו התחייבותה של לימור רגב לפרוש לאחר מילוי שתי קדנציות, גם סיגל מבינה שתחלופה ורוח של חידוש חשובים לחיי המועצה לא פחות מנסיון.
בבוקר ה-31/10, בוקרו של היום שאחרי, עומדת הנבחרת לראשות המועצה מול מערכת כבדה אך מתפקדת, לא מול שוקת ריקה. היא ואנשיה הרבים, היא והתושבים הרבים שפגשה והבינו על מה היא מדברת ויהיו שם איתה, היא והחריצות, האומץ ויכולת הלימוד שהפגינה. היא לא תעמוד שם לבד! ולא, היא וגם אנחנו לא צריכים שומר ומשמר. באמת שלא! לא פורמלין הוא מה שהעמק שלנו צריך בשנים הקרובות.
אני מאמינה שהניעור והאיוורור שמגיעים עם החלפת הקודקוד במנהיגה, יפיחו רוח חדשה במפרסי האניה הכבדה הזו. אני מאמינה שהראיה הנשית הרחבה של לימור רגב ורוחה הייחודית יפיחו רוח חדשה בשדות העמק ובאזורי התעשיה הנקייה, המתקדמת, שיגיעו אליו, במערכות החינוך שיפרצו גבולות, ביחסים הבינאישיים.
אני מאמינה שלימור רגב תיצור פה אקו-סיסטם שיאפשר לעמק הזה להיות אטרקטיבי גם לבנותיו ובניו הרוצים לחזור ולחיות בו גם אם החקלאות המסורתית איננה פת לחמם ועלויות הבנייה בהרחבות כבדות עליהם.
אני מאמינה שלימור רגב תדע למנף את ההון האנושי הקיים פה, אנשים שיוזמים ועושים מתוך אהבה ואכפתיות, ודרכו להעצים את הבית ודיריו ולהרחיב את מרחבי המפגש של דיריו עם השכנים הרבים החולקים את אותו תא שטח יפיפה.
אני מאמינה שהסיכוי שלנו להשתחרר מאיום שדה התעופה יגיע מהנהגה חדשה, משפה אחרת, משיח מקרב ומשכנע.
אני מאמינה כי לימור רגב צריכה ויכולה לעמוד בראש מועצת עמק יזרעאל בשנים הקרובות.
19/10/2018
צילום בונוס שאיננו דורש עוד מילים -