הברית החדשה שלי
השנה חגגתי לראשונה את חג הסיגד, חגה של קהילת יוצאי אתיופיה בארץ. במועדון קטן במגדל העמק התקבצו חברי הקהילה, מבוגרים וצעירים כאחד, התכבדו במטעמים מסורתיים וצפו בבנות המכינה הקדם צבאית החדשה בעירם במופע של ריקודים מן המסורת של יהדות אתיופיה. הזכות לחגוג עם הקהילה ניזדמנה לי מהיותי חלק מן הצוות של מחזור "אופק" בשלוחת הבנות של המכינה למנהיגות ומצויינות חברתית מבית יוזמות חינוך ימין אורד המנוהלת על ידי ענת שטיינר.
חג הסיגד (השתטחות, סגידה) הוא חגם של יהודי אתיופיה החל בתאריך כ"ט בחשון, שבעה שבועות אחרי יום הכיפורים. החג משלים את מעשה חשבון הנפש הפרטי המצווה לעשות אדם ביום כיפור, לחשבון נפש ציבורי המבטא את האחריות הקולקטיבית והלכידות הקהילתית, ע"י התקהלות המונית בה מכריזים מחדש על הברית וממשיכים להאמין ולקוות לבואה של הגאולה השלמה. החג הוא יום צום בו מתפללים לבניית בית המקדש ולזכות להיות ראויים לעלות לארץ ישראל. טקס החג נועד לאזכר את חידושה של הברית בין ה' לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה והלאה:
"א וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם. ב וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲוֹנוֹת, אֲבֹתֵיהֶם. ג וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם." נחמיה ט' א-ג
ברית הוא הסכם מחייב ועמוק לצדדים המעורבים בו. בכל שנה חידשה הקהילה את הברית בינה לבין האל שהבטיח להשיב את עמו לארץ המובטחת, ל"ירושלים של זהב" בלשון יהדות אתיופיה. ןלבסוף, זה עבד! רוב רובם של יהודי אתיופיה הגיעו לארץ במבצעים אמיצים, חלקם חשאיים, שהחלו בשנות השמונים והתפרסו על פני סופה של המאה העשרים.
"בחיים כמו בחיים", למרות כוונותיהם הטובות של כל הגורמים המעורבים, הקליטה והמציאות בארץ לא היו פשוטים.
הגירה איננה דבר קל לאיש וגם העולים שהגיעו בשנות החמישים למעברות ממדינות ערב לא הייתה להם קליטה קלה. חנה ממגדל העמק חידדה את התמונה לבנות המכינה כשסיפרה איך נראה היומיום במעברה, באוהלים והתריסה בהם שתנאי המחייה להם זכו עולי אתיופיה היו משופרים בהרבה מאלו שחוותה היא כילדה והגזענות שהייתה מנת חלקם של יוצאי ארצות ערב לא הייתה פחותה בהרבה מזו לה זכו העולים מאתיופיה.
המכינה הקדם צבאית למנהיגות ומצויינות מיועדת לבנות מכל רחבי הארץ שמזהות את התועלת והרווח בשנה של העצמה והעשרה חברתית, ערכית, תרבותית וישראלית לפני הכניסה למיים העמוקים של צה"ל. אני יכולה להעיד על עצמי שהמפגש עם הצבא היה המקום בו חוויתי בפעם הראשונה, ונדמה לי גם אחרונה, את היותי בת להורים ש"עשו עלייה" מצרפת ואלג'יריה. רק שם הבנתי את שלא הבנתי עד אז, את המשמעות הרבה לכך שאחים ודודים וחברים מספרים, מסבירים מכינים אותך לצבא, לחיים. ריבוי הבנות הבאות ממשפחות עולי אתיופיה, חציין ילידות הארץ ואחרות הגיעו בגילאים צעירים לארץ, איננה מכוונת אבל מייצגת כנראה את המציאות.
הקונספט של הסיגד, חידוש הברית, קוסם לי: תתארו לכם כמה משמעותיים ומדוייקים יותר היו נראים חיינו אילו בחנו ואישררנו בכל פעם מחדש את הבריתות של חיינו: את הברית עם הורינו וילדינו, עם החברים והמשפחה שבאים בשערי ביתנו, הבריתות שנכרתו עם האנשים שאספנו לאורך המסע של חיינו, עם הטבע שסביבינו, העולם שקיבלנו למשמרת והארץ הזו, בה נולדנו או אליה הגרנו, הארץ המובטחת.
השנה, אחרי שבע שנות "פריחה", ברית מתמשכת עם "ניגון הלב", ארבע שנות "קול גלגל" ושנתיים עם "מקום גאה בעמק" יצרתי לי ברית חדשה, אחרת יצירתית ומאתגרת. הברית הזו תלווה אותי, כך אני מקווה, בשנים הקרובות במסע חדש עם בנות בנות 18, רגע לפני שהצבא והחיים שואבים אותן, ותתן לי כחלק מהצוות המוביל את המכינה, חלון הזדמנויות קטנטן לשים חותם אישי, להגביר מודעות, להעצים ולחזק, לחבק ולהצמיח, לראות את יפי הניצן ולתת את הטיפוח האחרון לפריחה מלאה ובוגרת של נשים אלו.
אם תרצו להכיר, הכרות ראשונית בלבד, את הבנות המקסימות של מחזור אופק שילוו את האתר הזה בשנה הקרובה בצילומים וסיפורים, הציצו במצגת בעמוד הבית של http://idits.co.il/.
"א וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם. ב וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲוֹנוֹת, אֲבֹתֵיהֶם. ג וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם." נחמיה ט' א-ג
ברית הוא הסכם מחייב ועמוק לצדדים המעורבים בו. בכל שנה חידשה הקהילה את הברית בינה לבין האל שהבטיח להשיב את עמו לארץ המובטחת, ל"ירושלים של זהב" בלשון יהדות אתיופיה. ןלבסוף, זה עבד! רוב רובם של יהודי אתיופיה הגיעו לארץ במבצעים אמיצים, חלקם חשאיים, שהחלו בשנות השמונים והתפרסו על פני סופה של המאה העשרים.
"בחיים כמו בחיים", למרות כוונותיהם הטובות של כל הגורמים המעורבים, הקליטה והמציאות בארץ לא היו פשוטים. הגירה איננה דבר קל לאיש וגם העולים שהגיעו בשנות החמישים למעברות ממדינות ערב לא הייתה להם קליטה קלה. חנה ממגדל העמק חידדה את התמונה לבנות המכינה כשסיפרה איך נראה היומיום במעברה, באוהלים והתריסה בהם שתנאי המחייה להם זכו עולי אתיופיה היו משופרים בהרבה מאלו שחוותה היא כילדה והגזענות שהייתה מנת חלקם של יוצאי ארצות ערב לא הייתה פחותה בהרבה מזו לה זכו העולים מאתיופיה.
המכינה הקדם צבאית למנהיגות ומצויינות מיועדת לבנות מכל רחבי הארץ שמזהות את התועלת והרווח בשנה של העצמה והעשרה חברתית, ערכית, תרבותית וישראלית לפני הכניסה למיים העמוקים של צה"ל. אני יכולה להעיד על עצמי שהמפגש עם הצבא היה המקום בו חוויתי בפעם הראשונה, ונדמה לי גם אחרונה, את היותי בת להורים ש"עשו עלייה" מצרפת ואלג'יריה. רק שם הבנתי את שלא הבנתי עד אז, את המשמעות הרבה לכך שאחים ודודים וחברים מספרים, מסבירים מכינים אותך לצבא, לחיים. ריבוי הבנות הבאות ממשפחות עולי אתיופיה, חציין ילידות הארץ ואחרות הגיעו בגילאים צעירים לארץ, איננה מכוונת אבל מייצגת כנראה את המציאות.
הקונספט של הסיגד, חידוש הברית, קוסם לי: תתארו לכם כמה משמעותיים ומדוייקים יותר היו נראים חיינו אילו בחנו ואישררנו בכל פעם מחדש את הבריתות של חיינו: את הברית עם הורינו וילדינו, עם החברים והמשפחה שבאים בשערי ביתנו, הבריתות שנכרתו עם האנשים שאספנו לאורך המסע של חיינו, עם הטבע שסביבינו, העולם שקיבלנו למשמרת והארץ הזו, בה נולדנו או אליה הגרנו, הארץ המובטחת.
השנה, אחרי שבע שנות "פריחה", ברית מתמשכת עם "ניגון הלב", ארבע שנות "קול גלגל" ושנתיים עם "מקום גאה בעמק" יצרתי לי ברית חדשה, אחרת יצירתית ומאתגרת. הברית הזו תלווה אותי, כך אני מקווה, בשנים הקרובות במסע חדש עם בנות בנות 18, רגע לפני שהצבא והחיים שואבים אותן, ותתן לי כחלק מהצוות המוביל את המכינה, חלון הזדמנויות קטנטן לשים חותם אישי, להגביר מודעות, להעצים ולחזק, לחבק ולהצמיח, לראות את יפי הניצן ולתת את הטיפוח האחרון לפריחה מלאה ובוגרת של נשים אלו.אם תרצו להכיר, הכרות ראשונית בלבד, את הבנות המקסימות של מחזור אופק שילוו את האתר הזה בשנה הקרובה בצילומים וסיפורים, הציצו במצגת בעמוד הבית של http://idits.co.il/.