החתונה של נועה ויותם

"אמא... אני לא מבין?!" הוא אמר בטון כאילו נעלב.
"את החתונה של גל ואבנר את הפקת אז מה עם החתונה שלנו???"
"אתם רוצים אותי "אם החתן" בתור מפיקה?" שאלתי מופתעת והוא ענה בלי להסס לרגע-
"בטח! אלא מי?"


את החתונה הזאת, חתונת בני בכורי עם בח"ל המהמממת, אני מודה, ממש לא תכננתי להפיק. בדיעבד יש להניח שאם מישהו אחר היה עושה זאת בטח היו הוא או היא סובלים, ממני ומדעתנות היתר שלי, קשות ומרות. אבל הילד, שמכיר את אימו היטב יש לומר, הבין זאת לפני והמשימה הוטלה לחכי. כך, בהתראה של כשלושה חודשים, הרמנו חתונה שהייתה מעין מסיבת פיקניק בטבע עם מעט מוזמנים [יחסית] רובם ככולם צעירים, ביום הכי ארוך וגם די חם, השנה.

נועה לבית ירושלמי ממושב חניאל הגיעה לביתינו לראשונה ביום הולדתי ה-56 ומייד היה ברור לכ ו ל נ ו שהיא, היא האחת! זמן לא רב אחר כך הקימו נועה ויותם בית ראשון בנחלת בנימין בתל-אביב והחלו לקנן: מעצבים, מנגרים, מבשלים ומארחים בלי סוף. מתישהו, גם התחילו דיבורים על חתונה בספטמבר, אבל אז הם החליטו שרחוק להם מדי והופס... הכל קיבל תאוצה מטורפת. מבחינת "יחסינו לאן?" [יחסי כלה - חמות] המסע אל החופה היה קצר ואינטנסיבי אבל גם מפרה, מחבר ומעצים והתוצר הסופי ניזון מהאינטראקציות שבדרך.

החלטות מוקדמות וחשובות:
- המארחים, מרגע שקיבלנו את הזכות לעשות חתונה בחצר האחורית של לימור ויונתן רגב בנהלל הכל זרם ועבד בנעם ובכייף. חשוב כל-כך לבחור נכון ומדוייק את החברים בחיים כמו גם את השטח בו חותמים חוזה של אהבה וזוגיות.
- להבדיל מ"חתונה בשטח", שבה עובר העיצוב מהאולם לשטח אבל נשאר מוקפד וגבוה מעל פניו, אנחנו רצינו "חתונת שטח", פיקניק, שבו מתקרבים ככל האפשר לאדמה עליה דורכים ועל הדרך גם מוותרים על חלק גדול מהגיננונים והדיוקים שמאפיינים חתונות אולם.
- "חתונת חברים", לא רק ברמת האורחים. לאחר צימצום רשימת המוזמנים מ-550 ל-220 וההחלטה של הזוג ללכת על חתונה קטנה ומדוייקת למרות הררי החברים שלהם, נראה היה נכון לערב גם בהפקה ועד כמה שניתן, חברים ואנשי מקצוע שאספנו במהלך השנים. ההחלטה הוכיח עצמה באווירת האירוע ובשקט הנפשי של כולנו.
- קונספט עיצובי ניגזר מרצונה וטעמה של הכלה, מהעובדה שהוריה חייו בסין ויכלו להביא קישוטים מדליקים משם וממה שהצלחנו לייצר אנחנו, חברותיה חרוצות של הכלה ועידו המקסים שקיפל עשרות עגורי אורגמי שהתעופפו בשטח המוצלל ובין בדי העצים. 
- גמישות תכנונית חשובה לאירוע שטח בעיקר בגלל השתנות הטבע בו פועלים. הרבה ביקורים בשעות שונות נדרשו כדי להגיע להחלטה הסופית לגבי מיקום חלקי הפאזל בשטח. גורמים משפיעים היו: עלוות העצים ופריחתם, תזוזת הצל בעונות ושעות היום, משבי הרוח וכיווניהם, הערות והארות של מי שבקרו בשטח ואלו שלקחו חלק במפגש הספקים שהתקיים לפני.
- תקלות תפעוליות, דברים שנשכחו, הסדקים שהיפנים מקדשים, צובעים, מדגישים וממלאים אותם בזהב הם אלו שהופכים את האירוע לבלתי נשכח. כמו בכל שטח בחיים, דברים מושלמים נשכחים, דברים סדוקים ומעט פגומים הופכים לאישיים ונשארים איתנו לאורך השנים. הבנה זאת מקלה על הצורך במושלמות שמלווה כל חתונה ולהבדיל, או שלא, גם תהליך בניית בית. 
זאת ועוד...

תאריך: 21/06/2019 , חתונת שישי בצהריים, למרות הודאות לחום קשה ...
השעות: 13:30 מוזמנים, 15:30 בדיוק [!!!] חופה כדי ששומרי השבת יספיקו להגיע לביתם שבמרכז, ואחר כך... קרחנה! ריקודים, מופעים, ועוד ריקודים...
המיקום: בלב השדות במושב נהלל, אצל הורי החבר הטוב של החתן מהתיכון ועד בכלל 
המצע: שדה תחוח וחרוש שבליבו עצי נוי בשלל גבהים וממגוון מינים וזנים
האתגרים: אין מי-שתייה, אין חשמל, שטח מוחזק היטב אבל לא חלק, בחלק המרכזי אין מסתור מהשמש הקופחת
מיקור חיצוני:
המחתנים, זוג רבני צוהר, היו יסכה ויהונתן שומר, "כלים שלובים" 
את רוב הציוד לקחנו מהשכנים "כלים שלובים" שזרמו עם כל הקפריזות שלנו
על הצל שהיה קריטי ליום ןלשעה הופקדו הבחורים של "במבוק"
כקיטרינג כשר חלבי ניב אבינרי "טארטן"
ובהמשך בשר מהאש  "כופתא", צלחות הודיות טבעוניות וצבעוניות של קורל ולקינוח כנאפה חמה "אחים ג'נדאווי"
דיג'יי, הטוב בארץ ללא עוררין,  עומרי סמדר, ליברה מיוזיק
תאורה והגברה שמוליק גרמה ונימרוד מ"צוף"
וידאו צילם דויד לוי מ"אלמוג" , וסטילס תיעדו ליאור ואלברט מסנאפ    
אוירה בבועות סבון נפח עמיחי מ"פלא"
הבר היה "בר חברים" ניהול מקצועי של האחד, המיוחד והאהובבב אייל בר-און  וכלל יינות שקנינו בקדש ברנע [!] אצל יוגב "יקב רמת נגב" בירות של אורי שגיא "אלכסנדר" ואלכוהול חזקקקק מאדם "סנטה קטרינה" בזרזיר.
שייקים צוננים וקפה מעולה הגישו החבר'ה של מיקי  גרנדפרי
שרותים ממוזגים הביא תמיר משירוטופ
והיו גם גנרטורים מכפיר, ושטח ששוטח והודק על ידי מוניר, וחפצים ישנים ממאירה "בחצר האחורית" שנתנו אופי לאירוע ועציצים פורחים שהרכבנו ב"משתלת רדואן", וקניות של השלמות  אצל סאגר "הסופר הזול באזור" בזרזיר 
האיש הכי חשוב ביום עצמו היה נדב סלור שהגיע דרך הברמן ובשלווה, חן וחסד לקח ממני את כל האחריות ותיפעל חתונה רבת ספקים וארוכה מן הרגיל ללא דופי!
וגם לעידו אגמון המפיק חתונות שטח. למרות שלא שכרנו את שרותיו ועל אף שהכרותינו מתחילה ומסתיימת ב-FB לא חסך ממני בתחילת הדרך מענים ועצות טובות לשאלותי. הידיעה שהוא שם, במרחק הודעת ווצאפ, הרגיעה אותי.

כל עבודת ההכנה בפועל, התיכנון, העיצוב והקונספט היה פרי כוחות משפחתיים משותפים וחברות, חברים טובים! 

כדי שנזכור את השברים ונקפיד לבנות ולתקן...

לשמירה על קשר וקבלת רשומות/פוסטים, הרשמו.
כאן נרשמים
to top