בשנת תשס"ח שלח לי אחי הצלם אלון תלמי תצלום מבויים שיצר. הוא הצליח לייצר אילוזיה, אשלייה אופטית, של בחורה הצובעת במכחול וצבע אדום רימונים במטע. התצלום, המיסתורין וההומור שבו שבו את ליבי...

אורלי, ואני החלטנו לבנות ממנו את אגרת הברכה של "פריחה" לשנה החדשה. הקונספט שיצרנו לאיגרת שילב צילום של אשה, רקע רך ומבחר צבעים מלאי חיות בהם אנו מזמינים את הנשים לגוון את עולמן לשנה החדשה.  העיצוב החדש הכתיב את הדרך גם לשנים הבאות. מבחינתי זכות הבחירה שלנו כנשים היא האיחול והברכה הכי נכונים לשנה החדשה, לכל שנה. 



בשנת תשס"ט בחרתי צילום שהזדמן לעמוד הפייסבוק שלי. בתצלום חייכה בבישנות חקלאית או רוכלת, ישובה מאחורי דליים עמוסי תפוחים בשלל צבעים, בשולי דרך בגרוזיה. את הצילום קיבלתי מחברתי זלדה חוחא אשר סרטה זוכה הפרסים "הרקוד של אמא" היה אחד הסרטים הראשונים שהוקרנו במפגשי "פריחה".


 
לקראת ראש השנה תש"ע, בהשראת תערוכת הצילומים של נורית ירדן בגלרייה שלוש בת"א, צילמתי את מדף ספרי הנשים שלי. בשנים האחרונות המדף הזה מתמלא בספרות של ועל נשים. צרפתי לאגרת גם שיר של נורית זרחי שהיטיבה לתאר...


תשע"א "תפסה אותי" בלי תמונה. כמו כולם גלשתי, גיששתי, 
חיפשתי, ריפרפתי, גגלתי GOOGLE, ושוב גלשתי. מצאתי בדרך
כמה תמונות שאהבתי ונראו לי מתאימות...



כשצצה על המסך תמונת הידיים ידעתי שהחיפוש בה אל סופו!
ידיים, רק ידיים בלי פנים וגוף ועם זאת כל כך הרבה הבעה, מגוון, 
התרחשות ואמירה. ידיים עסוקות, ידי נשים טבולות בצבעי
הבדים ההודיים המרהיבים... גם אנחנו ויתרנו על הרקע התכול. 



עם הצטרפות  יפה כפיר למפגשי הנשים, גיליתי נשמה מוכרת. עין המצלמה של יפה אוהבת נשים, כל מיני נשים בכל העולם. כך הגיע גם התמונה שנבחרה לברכת השנה החדשה תשע"ב. לא מרחוק היא הגיע, מטיילת בת גלים בחיפה, ליד הים. משהו בתמונה ובאשה המצולמת בה הכיל בחובו את האהבה הגדולה שיש בי לנשים.



כשתסתיים העונה הקרובה, עם חום יולי-אוגוסט, יגיע הזמן לצאת למסע חיפוש חדש...איזו אשה תסמן את תשע"ג? מה ייחד אותה מקודמותיה? איזה רקע היא צריכה כדי לבלוט? ואילו מילים טובות יבחרו ללוות אותה במסעה לשנה החדשה???
 

וזה מה שהיה בשנתה האחרונה של הפריחה...