רגע לפני יום הכיפורים תשע"ו ושבועות ספורים לאחר מותה של אוה נהיר, פנתה אלי חברת קיבוץ שער העמקים תמר ראובני והזמינה אותי לכתוב כמה מילים לשעה שתוקדש לאוה ביום הכיפורים תחת הכותרת "השיעור של אוה". אלו הדברים שנשלחו והוקראו במפגש שלא נכחתי בו:

לכבוד הוא לי שנתבקשתי לכתוב לכם, אנשי שער העמקים שהכרתם את אוה שנים רבות, על השיעור שלמדתי ממנה בהכרותינו הקצרה.

את אוה פגשתי בשנת 2007 כשהייתה כבר בדרך לשנתה התשעים. פער השנים ביננו לא עמד בדרכה של החברות שהתפתחה ולא פעם אמרה לי "אני כל כך שמחה שאנחנו חברות" וליבי עלה על גדותיו מן הכבוד הגדול שנפל בחלקי לחלוק חברות עם אשה שהתחילה את חייה בתחילתה של המאה הקודמת. 

השאלה שנשאלתי שימחה אותי כי אילצה את המחשבות להפרד לרגע מהרגשות ותחושת הכבוד ולאסוף עצמן לכלל אמירה. שכן, וברור לי שאינני לבד בתחושתי זו, שעורים רבים היו לאוה והיא חלקה אותם בנדיבות עם כל מי שליבו היה פתוח אליה:

למדתי ממנה עמידה בזמנים כאות כבוד לזולת, למדתי על דבקות באידאות ותפיסות עולם גם אם העולם משתנה ומאידך למדתי על הצורך לא לעצור בעבר וללמוד את שפת העכשיו והכאן כמיטב היכולת ועם המון רצון. למדתי שאין אומות רעות יש רק אנשים רעים.  למדתי שגבולות מדינים ואישיים הומצאו על ידי בני אדם ולכן יכולים גם להפרץ על ידינו. למדתי שהמאבק למען אחיותי הנשים עוד לא הסתיים וזכיתי ממנה למשובים על כל צעד שנקטתי בתחום הזה. למדתי ממנה שהעוצמה והכוח באים גם באריזות מיניאטוריות והאהבה אין לה כל קשר למידות וכמויות או אורכה של ההכרות. למדתי מאוה המון אבל אם אאלץ לבחור שעור אחד מרכזי ונדיר אבחר דווקא בפתיחות. 

למרות כל מה שעברה בחייה ליבה של אוה כמו גם עיניה ומוחה היו פתוחים לעולם ובמיוחד לבני האדם שבו. היא מצאה עניין באנשים והם מצאו בה עולם שלם. היא סיפרה עוד ועוד את חייה כמן מנטרה של אמונה בדרכה ובשילוב בין לב לעשייה והעבירה זאת כלפיד ומורשת. היא אהבה שהתעניינו בה אבל דאגה להתעניין גם באחרים. כל סרט שהקרנתי, כל דוברת וכל זמרת היא מישבה ופירגנה מכל הלב.

הפתיחות הזו לאדם באשר הוא אדם ולאשה באשר היא בעולם היא השיעור שעליו אני מקדשת את זיכרה של אוה
ומודה על ההכרות והחברות המופלאה שזומנה לי.


מה הם החיים / אריך פריד 
 
חיים 
זה החום 
של המים באמבטיה שלי

חיים  
זה הפה שלי 
בחיקך הפתוח 

חיים זה הזעם 
על אי הצדק בארצותינו 

חום המים 
אינו מספיק 
אני מוכרח גם לשכשך בו 

פי בחיקך
אינו מספיק 
אני מוכרח גם לנשקו 

הזעם על אי הצדק 
אינו מספיק 
אנחנו מוכרחים גם להבינו לעומק
 ודבר מה לעשות נגדו. 





[את השיר שהקריאה במפגש תמר ראובני תירגם מגרמנית עמית קרביץ ]
הועלה ב-13/10/2015