בחוץ אשה נראית כל כך שפויה  שום                                                                                                                         אדם אינו מנחש כמה נפשה רוטטת
על חוט הפלדה המתוח 
מתוך השיר "נכנסת הביתה" מהספר "משי לחשת לי"  

לפני כשנה מצאתי בערמת ספרים שהושלכו כאשפה ספר שירה בשם: "שיר אשה" מאת ש. שפרה. מטעמי השם כמובן אספתי את הספר אל ספרייתי והחלתי תחקיר על ש. של שפרה.זאת ועוד כי הספר, שיצא בהוצאת מחברות לספרות, הוא יליד 1962, גילו כגילי בדיוק, ונגלה לי כי הוא ספרה הראשון של שיפרה שיפמן ילידת 1931 שנולדה, למשפחה ירושלמית מסורתית, וחייה בתל-אביב. היא הייתה משוררת, סופרת מתרגמת וחוקרת ספרות . עבודה רבה ושנים ארוכות הקדישה לתרגום אנתולוגיית שירה מאקדית ושומרית. האנתולוגיה משירת המזרח הקדום "בימים הרחוקים ההם" בהוצאת עם עובד, 1996.
בכתבה ב'הארץ' מ- 2009 http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,34588,.aspx מסופר: המשורר יונתן רטוש גם ערך את ספרה הראשון, "שיר אשה", שראה אור בשנת 1962. "אפשר לראות בו את ידו הקשה של רטוש", היא אומרת. "הוא תמיד אמר, 'מה שאת יכולה להגיד בשלוש מלים אל תגידי בארבע', אבל בסוף אתה מגיע למצב שאתה עומד מול דף ריק. אחר כך השתחררתי ממנו והפסקתי להראות לו שירים". מובא שם גם סיפור לגבי האיור על גבי הכריכה: את עטיפת ספרה הראשון, שבה נראית חצי צללית של גבר, ציירה צילה בינדר, שעליה אומרת שפרה כי הייתה "אחת משתי נשותיו של אלתרמן. היא סיפרה לי שאלתרמן, אחרי שקרא את השירים שלי, אמר לה: 'חצי את הגבר לשניים'. האשה נשענת על חצי גבר, ונדמה לי שאפשר לומר שיש בזה ללמד לא רק על השירים
שלי אלא גם על המשורר שאמר את הדברים".  בראיון האחרון שהעניקה ל"הארץ" בשנת 2009 אמרה "אין לי חרטה על שום דבר. אני בחרתי. הסיבה שמרדתי בעולם הדתי שממנו באתי היתה שתפסתי שבעצם אני אדם בוחר, במסגרת הזאת של היחסים שביני לבין הריבונו של עולם ובעיקר לנוכח מגילת ההתנהגות שהוא שלח לי מלמעלה, שלא מצאה חן בעיני מהרגע הראשון. אני לא תולה את כל מה שעברתי בחיי - והם לא היו חיים קלים - לא בהורים שלי ולא באף אדם אחר. כל מה שעשיתי היה מבחירתי. הכישלונות הם שלי, לא שקל לי לחיות עם עצמי. הרי ברגע שאתה נושא בכל האשמה זה לא קל ולא פשוט. אבל אני לא יכולה להתחרט על כלום". 
בראיון האחרון שהעניקה ל"הארץ" בשנת 2009 אמרה "אין לי חרטה על שום דבר. אני בחרתי. הסיבה שמרדתי בעולם הדתי שממנו באתי היתה שתפסתי שבעצם אני אדם בוחר, במסגרת הזאת של היחסים שביני לבין הריבונו של עולם ובעיקר לנוכח מגילת ההתנהגות שהוא שלח לי מלמעלה, שלא מצאה חן בעיני מהרגע הראשון. אני לא תולה את כל מה שעברתי בחיי - והם לא היו חיים קלים - לא בהורים שלי ולא באף אדם אחר. כל מה שעשיתי היה מבחירתי. הכישלונות הם שלי, לא שקל לי לחיות עם עצמי. הרי ברגע שאתה נושא בכל האשמה זה לא קל ולא פשוט. אבל אני לא יכולה להתחרט על כלום".
ש.שפרה נכנסה לרשימת הנשים שהייתי רוצה להזמין למפגשים. לא ידעתי כמה חולה הייתה בשנים האחרונות. השבוע, כשקראתי על מותה, נחמץ ליבי. אשה מעניינת, מסקרנת מאוד, מרדנית וכשרונית. תנצ"ב.

ש.שפרה נכנסה לרשימת הנשים שהייתי רוצה להזמין למפגשים. לא ידעתי כמה חולה הייתה בשנים האחרונות. השבוע, כשקראתי על מותה, נחמץ ליבי. אשה מעניינת, מסקרנת מאוד, מרדנית וכשרונית. תנצ"ב.