תשמעו, מה ששפכו השמים בלילה שבין חמישי לשישי היה לא יאומן! רענן עוזרד, איש הגשם שלנו באלון הגליל כתב בהתרגשות: "הגשם שירד בין 20-21 במהלך 24 שעות, היה 85 מ"מ זה שיא חדש בכמות היממתית אשר נמדד בישוב! כמות גשם דומה קבלנו לפני כ 21 שנה ב- 9.12.91 כ 83 מ"מ ". בבוקר שישי, עדיין בתוך מטחי גשם לפרקים עשיתי דרכי לעין חרוד דרך העמק הירוק הטובל באור ראשון של זריחה. "גם אם איש לא יבוא," חשבתי, "לפחות נהיה אווה בת ה-94 שהייתה הטרמפיסטית שלי בבוקר, ציפי, יד ימיני הנאמנה, ואנוכי."

התבדתי! 
חבורה מקסימה של נשים וגם גברים התכנסה מרחבי העמק לראות ובעיקר לשמוע את 14 בנות מקהלת "נגה" בניצוחה והדרכתה של אסנת כהן. הם באו במיוחד, נרגשים, מכירים וניפגשים, והופתעו מהמרחב הזה של "פריחה" ומיופיו של המשכן לאמנות. 





















אסנת, לא רק שהפתיעה את כולנו ביכולות הווקליות שהפיקה מהנשים שבמקהלה, אלא גרמה לכולנו לחשוב שגם אנחנו יכולים כאשר פיתתה אותנו לשיר "הללויה בצלצלי תרועה"  בשני קולות עם המקהלה.








 הצלילים מילאו את האולם והזמינו את כניסתה של השבת.


רגע לפני השבת פגשנו את ליאת קפלן שחשפה בפנינו על קצה המזלג מחוויות "חסמבה" של גילוי כתבי יד והקלטות נדירות וגם העלתה שאלות קשות ונוקבות לגבי האיסוף והשימור של חומרים אלו.
 
גם ליאת כאסנת לפניה שיתפה אותנו, הקהל, בהתקדמות ההרצאה, בבחירת החומרים ששמענו והייתה קשובה ורגישה עד מאוד לאמירות של כל אחת ואחד מאיתנו.

תודה לכל הנשים שהופיעו,
לשני המאסטריות
ולאורחים שהגיעו
על אף ולמרות
הגשם.




ולסיום, מתוך "סיפור הפרברים":