הבחירה שלי ליום האשה הבינלאומי 2013
יש מקרים בודדים בהם הישיבה מול ה-TV והזיפזופ בין הערוצים מוליד אושר גדול. השבוע זכיתי לראות, להתרגש ואף לדמוע מול סרט דוקומנטרי* המתעד את סיפור חייה המרתק של הזמרת האמריקאית ג'ואן באאז Joan Baez "כמה מתוק הוא הצליל". הסרט שנעשה במסגרת פרויקט רחב יריעה של PBS בסדרה המוקדשת ל- American Masters, הזכיר לי כמה אהבתי להאזין לקול המיוחד שלה, רך ועוצמתי כאחד, כשבקע מערמת תקליטי וניל בנעורי. והקול הוא לא הכל...
את ערמת התקליטים של באאז לא רכשתי. ניתן לומר שירשתי אותם מדודתי שדעותיה של באאז היו קיצוניות לטעמה וכמחאה היא החליטה שלא להאזין לה עוד. מן הסתם לא נתן לה ליבה להשליכם כלאחר יד וכך התוודעתי אני -אחרי שנים שבהם גדלתי מוקפת בשירת גדולי הטרובדורים הצרפתיים - גם לקולה הצלול של זמרת צעירה זו.
ג'ואן באאז שחגגה בינואר האחרון 72 מגדירה עצמה בסרט: "ראשית בת-אדם; שנית, פציפיסטית; ושלישית - אם יש צורך בכך - זמרת עם". הזמרת שליוותה בקולה ובנוכחותה מאבקים אנושיים בכל רחבי העולם ומחתה נגד כל צורה של לחימה, כיבוש או אלימות נשמעת בסרט שנעשה ב-2009 כמי שהגיל פסח עליה והתקיימו בה מילות שירה: צעירה לנצח.
הסרט מצליח להעביר את החיבור הנדיר בין יופיה החיצוני, לאינטגריטי הפנימי שלה, אמונותיה, והדרך בה הצליחה לשלב, עם לא מעט קשיים, בין קריירה ארוכת שנים, מאבק חברתי אקטיביסטי ללא פשרות על דעותיה הפציפיסטיות ואמונתה ברוח האדם עם חיים פרטיים ואימהות.
בנה היחיד של באאז הוא היום חלק מצוות הנגנים המלווה אותה בהופעותיה מסביב לגלובוס. בסרט, היא גאה לציין את מערכת היחסים המיוחדת שנבנתה בינהם, למרות העדר האם שחווה בנה בילדותו כשאימו "בילתה" בבתי סוהר בשל מחאות ומאבקים. כבת זוג היו לה כמה אהבות בחייה [כולל בוב דילן] אבל בכנות אופיינית היא מודה בראיון ל- BBC "אני יודעת לעשות אהבה מהבמה עם 3,000 איש, קשה לי יותר באחד על אחד!".
"אם אתה מחוייב לשירים טעוני משמעות, עליך לחיות חיים המגבים משמעות זאת"
ג'ואן באאז שחגגה בינואר האחרון 72 מגדירה עצמה בסרט: "ראשית בת-אדם; שנית, פציפיסטית; ושלישית - אם יש צורך בכך - זמרת עם". הזמרת שליוותה בקולה ובנוכחותה מאבקים אנושיים בכל רחבי העולם ומחתה נגד כל צורה של לחימה, כיבוש או אלימות נשמעת בסרט שנעשה ב-2009 כמי שהגיל פסח עליה והתקיימו בה מילות שירה: צעירה לנצח.
הסרט מצליח להעביר את החיבור הנדיר בין יופיה החיצוני, לאינטגריטי הפנימי שלה, אמונותיה, והדרך בה הצליחה לשלב, עם לא מעט קשיים, בין קריירה ארוכת שנים, מאבק חברתי אקטיביסטי ללא פשרות על דעותיה הפציפיסטיות ואמונתה ברוח האדם עם חיים פרטיים ואימהות.
בנה היחיד של באאז הוא היום חלק מצוות הנגנים המלווה אותה בהופעותיה מסביב לגלובוס. בסרט, היא גאה לציין את מערכת היחסים המיוחדת שנבנתה בינהם, למרות העדר האם שחווה בנה בילדותו כשאימו "בילתה" בבתי סוהר בשל מחאות ומאבקים. כבת זוג היו לה כמה אהבות בחייה [כולל בוב דילן] אבל בכנות אופיינית היא מודה בראיון ל- BBC "אני יודעת לעשות אהבה מהבמה עם 3,000 איש, קשה לי יותר באחד על אחד!".
יש לה הרבה אמונה לג'ואן באאז באלוהים שבאדם. למרות המראות הקשים שראתה, שדות הקרב והקטל בהם ביקרה כדי לתמוך ולעודד, להביא למודעות העולם ובעיקר לשיר ולרומם - למרות כל אלו, היא כותבת ושרה - I believe in God and God is God.
שווה לצפות בה מדברת ושרה,בטכס בו הוענק לה אות הוקרה מיוחד אזרחית של כבוד, כאילו לא עברו 52 שנה מאז התחילה את הקריירה הבימתית שלה, כדבריה...
"אם אתה מחוייב לשירים טעוני משמעות, עליך לחיות חיים המגבים משמעות זאת"
* הסרט הוקרן במסגרת יס-דוקו. שווה לעקוב ולראות אם וכאשר יוקרן שוב.