ראש וראשון למפגשי הנשים במשכן לאמנות עין חרוד, בסמוך ליום האשה הבינלאומי, מרס 2006

"לא ברור מה הולך להיות! אפילו אני לא מבינה, וזה לא עושה מספיק חשק." אמרה אמא בטלפון. ואני חשבתי לעצמי שאחרי 50 שנים יחד - היא ואני, או 7 שנים יחד- אתן ואני, לא תמיד צריך לפרט....מספיק להשאיר רמזים, סימנים קטנים שיבטיחו הליכה בשביל הנכון. אבל אולי באמת זה לא מספיק? אז הנה עוד כמה מילים על מה שצפוי לנו בערב חמישי, וגם הצצה רגעית אל מאחורי הקלעים, אל המטבח בו מתבשלים המפגשים.

המפגש שיתקיים בשישי 15/2/2013, יגע ברקמה המעודנת, בחיבור בין דימוי לרעיון, למחשבה, תובנה; בין טבע לדימוי שלו, לרגע בו ניצרב הפריים ונשמרת התמונה, הייצוג ; בין אסתטיקה של צילום, לבין התוכן והמהות, החברה הדוחפת לעשייה, לפעולה; בין רבים ליחיד, בין חברה לאינדבידואל המתפתח ומחפש את ייחודיותו בתוכה...להזמנה מפורטת, הקליקו.

המשכן לאמנות במסגרת שדרוג האתר שלו שימח אותי והכניס את כל מפגשי התוכן של "פריחה" ברצף רץ של כותרות צבעוניות שבלחיצה מובילות לתכן ענייני המפגש. הצפה של זיכרונות נגרמת לי מכל לחיצה ותחושה של חדווה מהניסיון של אורלי יעקובוביץ המעצבת של ההזמנות להקפיד על קו עיצובי אחיד עם התאמה בצבעים ובדימויים בכל פעם מחדש. כמו סוכריית מרמלדה מרובדת צבעים כך נראית הפרזנטציה שערך איש בשם אלימלך באתר המשכן לאמנות. 

                    "הייתי פליט; זה משהו שאי אפשר לשים מאחור, אפילו היום". קופפרמן
                   
             ניפגש - נשים וגברים יחד[!] - בשישי בבוקר במשכן לאמנות עין חרוד למפגש פריחה 

בוקר יום חמישי,
גשם... לא הרבה גשם אבל ממטיר ברצף....
כבת לאב פרדסן חונכתי שגשמים הם ברכה משמיים.יש לי תמונות בראש של אבא שלי עומד במרפסת כולו מחויך, מחכך ידיו באושר למראה המים היורדים משמייםאו יוצא עטוף בשכמייה להביא עץ לתנור שאכל עצים הרבה וחימם מעט...גם היום אבא שלי שמח לגשם, הפעם הוא משקה את גינתו האקולוגיתמרווה את עצי הפרי וחלקת הוורדים.
אז זהו שחינוך לחוד ומציאות לחוד: מול הריגוש הרב שלי מהגשם בחוץ עומדת איתנה התאווה להתכרבל חזרה למיטה,עם כוס אספרסו, טוסט מרוח קוטג' ומעט דבשוספר...כל ספר.
היי עדית, תתעוררי, שבת רק בעוד יומיים...מי יודע,אולי הגשם ירד גם בשבתועד אז,אם אפשרשתצא לה השמש קצתלכבוד ה"פריחה" במשכן לאמנות, עין חרוד,לטובת רלי ממגיעה מתל-אביבולינה, תחייה, אסתר, נחמה וורדה, הנשים שמגיעות מנוה אור שמדרום לכנרת...יהיה לנו חם, נעים ומעניין.
ניפגש,עדיתבוקר יום חמישי,
גשם... לא הרבה גשם אבל ממטיר ברצף....
כבת לאב פרדסן חונכתי שגשמים הם ברכה משמיים.יש לי תמונות בראש של אבא שלי עומד במרפסת כולו מחויך, מחכך ידיו באושר למראה המים היורדים משמייםאו יוצא עטוף בשכמייה להביא עץ לתנור שאכל עצים הרבה וחימם מעט...גם היום אבא שלי שמח לגשם, הפעם הוא משקה את גינתו האקולוגיתמרווה את עצי הפרי וחלקת הוורדים.
אז זהו שחינוך לחוד ומציאות לחוד: מול הריגוש הרב שלי מהגשם בחוץ עומדת איתנה התאווה להתכרבל חזרה למיטה,עם כוס אספרסו, טוסט מרוח קוטג' ומעט דבשוספר...כל ספר.
היי עדית, תתעוררי, שבת רק בעוד יומיים...מי יודע,אולי הגשם ירד גם בשבתועד אז,אם אפשרשתצא לה השמש קצתלכבוד ה"פריחה" במשכן לאמנות, עין חרוד,לטובת רלי ממגיעה מתל-אביבולינה, תחייה, אסתר, נחמה וורדה, הנשים שמגיעות מנוה אור שמדרום לכנרת...יהיה לנו חם, נעים ומעניין.
ניפגש,עדית

בוקר יום חמישי, גשם... לא הרבה גשם אבל ממטיר ברצף....
כבת לאב פרדסן חונכתי שגשמים הם ברכה משמיים.יש לי תמונות בראש של אבא שלי עומד במרפסת כולו מחויך, מחכך ידיו באושר למראה המים היורדים משמיים או יוצא עטוף בשכמייה להביא עץ לתנור שאכל עצים הרבה וחימם מעט...גם היום אבא שלי שמח לגשם, הפעם הוא משקה את גינתו האקולוגית, מרווה את עצי הפרי וחלקת הוורדים.
אז זהו שחינוך לחוד ומציאות לחוד: מול הריגוש הרב שלי מהגשם בחוץ עומדת איתנה התאווה להתכרבל חזרה למיטה,עם כוס אספרסו, טוסט מרוח קוטג' ומעט דבש וספר...כל ספר.
היי עדית, תתעוררי, שבת רק בעוד יומיים...מי יודע, אולי הגשם ירד גם בשבת ועד אז,אם אפשרשתצא לה השמש קצתלכבוד ה"פריחה" במשכן לאמנות, עין חרוד,לטובת רלי ממגיעה מתל-אביב ולינה, תחייה, אסתר, נחמה וורדה, הנשים שמגיעות מנוה אור שמדרום לכנרת...יהיה לנו חם, נעים ומעניין.
ניפגש,עדית

התרגשות רבה אפפה  מפגש זה...זכות גדולה לחבק את ד"ר גליה בר אור, המנהלת והאוצרת הראשית של המשכן לאמנות בעין חרוד, שמלווה את מפגשי הנשים מיומם הראשון, מאחורי הקלעים ובחזית ההדרכה בתערוכות ופתיחות הבוקר ובכל אשר נידרש. סופסוף למדנו מעט על מחקרה הארוך של גליה בהסטוריית של המוזאונים בקיבוצי הארץ.
בנוסף לגליה זכינו להכיר במפגש זה את ד"ר שרון גבע, חוקרת נשים צעירה, מעניינת ומקסימה. שמענו פרטים ראשוניים על עבודת המחקר של שרון בנושא הגבורה הנשית בשואה ואנו עדיין בלב ליבו של הספר המקיף שכתבה.