מפגש 38, גבולות וצלקות 2

בוקר יום חמישי, גשם... לא הרבה גשם אבל ממטיר ברצף....
כבת לאב פרדסן חונכתי שגשמים הם ברכה משמיים.יש לי תמונות בראש של אבא שלי עומד במרפסת כולו מחויך, מחכך ידיו באושר למראה המים היורדים משמיים או יוצא עטוף בשכמייה להביא עץ לתנור שאכל עצים הרבה וחימם מעט...גם היום אבא שלי שמח לגשם, הפעם הוא משקה את גינתו האקולוגית, מרווה את עצי הפרי וחלקת הוורדים.
אז זהו שחינוך לחוד ומציאות לחוד: מול הריגוש הרב שלי מהגשם בחוץ עומדת איתנה התאווה להתכרבל חזרה למיטה,עם כוס אספרסו, טוסט מרוח קוטג' ומעט דבש וספר...כל ספר.
היי עדית, תתעוררי, שבת רק בעוד יומיים...מי יודע, אולי הגשם ירד גם בשבת ועד אז,אם אפשרשתצא לה השמש קצתלכבוד ה"פריחה" במשכן לאמנות, עין חרוד,לטובת רלי ממגיעה מתל-אביב ולינה, תחייה, אסתר, נחמה וורדה, הנשים שמגיעות מנוה אור שמדרום לכנרת...יהיה לנו חם, נעים ומעניין.
ניפגש,עדית

פריחה 38 ההזמנה
to top
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה