מוזאון דה'אורסיי בפריז, קיץ 2019, תערוכה על מודלים, דמויות כהות עור באמנות מהמהפכה הצרפתית עד מאטיס. תערוכה יפה מהסוג שדורש זמן קריאה והעמקה... לא הייתי במצב. חלפתי בין הדימויים שהתאפיינו כמובן ביצוגי האדם השחור על ידי אמנים [בעיקר גברים כמובן] לבנים, בתוך חברה לבנה ומעמדית. מבחינתי, הסיפור בה' הידיעה של התערוכה היו שתי הגרסאות של אולימפיה, המקורית של מאנה והמועתקת במוצהר ובמוקטן של ידידו הטוב גוגן ועוד יותר מאלו הוביל אותי המסלול להכרות עם אמן יליד סנגל שהציטוט האמנותי שלו הקפיא את דמי.מצרפת שירשור של ציטוטים אמנותיים, מציעה להכנס ללינק של Aime Mpane בתחתית העבודה שלו. קדימה, בואו איתי...

מהסוף להתחלה... זו העבודה שסגרה את התערוכה:

"אולימפיה 2" (2013) מאת האמן הסנגלי - בלגי, Aime Mpane 

האמן החליף את תפקידי השחור/לבן, צייר על לוח עץ משומש וחרץ בו גריד כמו סורגים, כמו שלדי מבנים רבי- קומות חלולים. אולימפיה שלו איננה מסתכלת לצופה בעיניים בעוז כמו ונוס של טיציאן או האישה העירומה של גויה, נשים "טובות" שכאילו נתפסו ברגע של שובבות עירומה וגם לא במבט אדיש בטוח ומרוחק כשל אולימפיה של מאנה שפיזר סימנים להיותה זונה עליה וסביבה. לאולימפיה השחורה עדיין עוזרת או משרתת בכיסוי ראש,  מבט עצוב, מרוחק מהצופה ומהורהר. גופה שרוע בחוסר נחת על המיטה הלבנה, הגדולה, וידה מסתירה ערוותה בכף יד פתוחה ואצבעותיה מתוחות כאומרת "אנסתם אותי דיי!". במקום זר הפרחים ממחזר עלום, מחזיקה דמות העוזרת הלבנה, שפניה כפני אולימפיה של מאנה, מעיין בד של דגל  ועליו גולגולת המסמלת את "מתנת" העולם המערבי ליבשת השחורה.


העתק של "אולימפיה של מאנה" (1891) מאת הצייר הצרפתי, פול גוגן  



"אולימפיה" (1863) מאת הצייר הצרפתי, אדואר מאנה  



"המאיה העירומה" (1797-1800) מאת הצייר הספרדי, פרנסיסקו דה גויה 



"ונוס מאורבינו" (1538) מאת הצייר האיטלקי, טיציאן




"ונוס הישֵנה"  או "ונוס מדרזדן" (1510) מאת הצייר האיטלקי, ג'ורג'ונה