דברים שנשא עו"ד רמי מנדולה ביום השנה לשוקה:

שוקה,
חלפה כבר כמעט שנה, ועדיין כל כך קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. גם עכשיו, אתה כל כך נוכח בחיי, ואני בטוח שבחיי אנשים רבים נוספים שהתאספו כאן לזכרך. אני עדיין פונה אליך בגוף שני, כאילו עוד רגע אתה עומד להופיע, ולוודא שהעסק מתקתק כמו שצריך.

"החברות-הטובות-שנעשו-למצויינות בנו מערכת עקבית שיש לה מגבלות וכללים ברורים אך הן גם העניקו לאנשים חרות ואחריות בתוך המסגרת של אותה מערכת. הן קיבלו לעבודה אנשים בעלי משמעת עצמית שאין צורך לנהלם, ואחר כך ניהלו את המערכת, לא את האנשים."
גלגל התנופה: מטוב למצויין, ג'ים קולינס

לקראת יום ההולדת ה-70 של שוקה, כמו במשפחות רבות, התעוררה השאלה...מה עושים? 
מעבר למסיבה שתפגיש בני משפחה רבים היה ברור ששוקה בשל לספר את סיפור חיו ואנו רוצים לשמןע.
הייתה התלבטות קצרצרה בין ספר לסרט ונדמה שכולנו היום יודעים שהבחירה להפיק סרט הייתה החלטה נכונה ומדוייקת. את הסרט הפיקה, צילמה וערכה טלי טילר מ"חיים לספר בסרט".

האובדן שחווינו עם מותו של שוקה חידד את חשיבות התיעוד הזה, את ערך הסרט המשפחתי הזה, אשר מציג את האיש וסיפורו. יהושוע שוקה שגב מופיע בו בשיא הבשלות, העוצמה והחיות שלו כולל הליכתו אחרי הראש החותר קדימה, הקול הצרוד והצחוק הייחודי שנשארו למענינו ולטובת הדורות הבאים.

לצפיה -

אלו הדברים שנאמרו ביום הלוויה, בפתח מפעל פולירם שהיה ועודנו פרוייקט חיו של שוקה כפי שאמר שאול אשכנזי בדבריו בשלושים: "אין צורך באנדרטה נוספת. זו אנדרטה חיה, נושמת, תוססת, שמהווה מקור פרנסה וגאווה לעובדיה, מנהליה ובעליה."

בקור עז אך בניגוד לתחזיות ובנתק מוחלט מכל מה שקרה במזג האויר יום לפני ויום אחרי, שמש עזה האירה שמיים צלולים ורחוצים, שדות רוויי גשמים, חיטה ירוקה בוהקת מרטיבות קיבלו את מאות האנשים שהתכנסו סביב הקבר לפרדה אחרונה מאיש אהוב ויקר -

נהר האנשים שטף והציף וניקה ואסף שברי כאבים והמשיך הלאה. כל אישה ואיש למסעם האישי. ואנו נצבים פה ליד קברך, עצובים ויציבים, כואבים ומתבדחים ויודעים שהכל יהיה בסדר. גופך הלך מאיתנו אך מה שטמנת ונטעת והשקת וטיפחת בכולנו עוד ינץ וילבלב ויפרח וישגשג וזכרונך לא ימוש מאיתנו עד עולם, ונאמר אמן. שוקה, שבוע לא פסק נהר האדם בביתך, שבוע לא חדלו המנחמים להגיע אל קוקל'ה אהבת נעוריך אם ילדיך שהייתה שם לצידך ואתה לצידה בטוב וברע במכאוב ובשמחות הרבות. שבוע לא עצרו החברים והשותפים לדרך, שלך ושל ילדיך, לדבר עליך ועל עצמם, על החיים והמוות גם. שבוע ראשון בלעדיך.

יהושע שגב 
1941-2015