משרד ללא שרד

משרד מאכלס בהגדרתו את השרד, קרי פקידות ונותני שרות. הרבבה מים זרמו אפילו בירדן מאז הומצאה המילה "משרד", וזה לבטח לא זה המקרה של זה המשרד. כאן, במרחב הזה, יפגשו יומיום, אוסף של גברים ונשים בפאתי שנות השלושים לחייהם. חכמים אשששש, כייפיים, נישאים על גלים של תאוות ושמחת חיים. יצירתיים ומלאי אמונה בעצמם, בעולם, במקום שלהם בעולם הזה וביכולת לעשות, לשנות, לשים חותם ולבנות קריירה... בקיצור הייטקיסטים.

למי שקצרה דרכו וסבלנותו, כאן אפשר לראות את השורה התחתונה :) ולמיטיבי קרוא, הנה הסיפור במלואו:

לפני...

אחרי ...

החלל המשרדי נמצא במגדל Midtown, בניין זכוכית שחור, המיתמר אל-על מעל נתיבי איילון. הפנים, שילוב של פרקט עץ בהיר, קירות לבן-שמנת ומחיצות זכוכית ממוסגרת באלומניום שחור ורחב. חלוקת השטח הוכתבה מראש - מלבד שני חדרים שהקיר בינהם הוסר לבקשתינו כדי ליצר מרחב משותף לאנשי הפיתוח - והיא כוללת:

מבואה קטנה שנפתחת לאזור ציבורי פתוח ורחב, מטבחון זעיר במידותיו עם שורת ארונות פורמייקה אפורה, וכן אקווריום זכוכית שקוף כחדר ישיבות שסביבו ח' של חדרים, אף הם מקורי זכוכיות הפונות אל תוך המשרד מחד ומאידך צופות על העיר תל-אביב הנפרשת מתחת. לא רע, באמת שלא, אבל קר, "משרדי" ומשמים. 

מעין קולאג' משרדישלב ראשון, קונספט -  
היות ואינני מעצבת בהכשרתי, הדרכים בהן אני בוחרת ליצר דימויים הן קצת משונות, מפתיעות ומשעשעות. אם בעיצוב  שמריהו לוין 7 חיפה השתמשתי ב- powerpoint והדבקתי עליו דימויים, הפעם, בהשראת תהליך עבודתה של רותם עמיצור  אמנית קולג'ים, חיברתי בעזרת סיכות, למפת המשרד שהודבקה על קאפה, כתמי צבע שדימו רהיטים. כך שיחקתי והצלחתי לקבל כמה החלטות -

1. קיר הגבס של חדר הישיבות, והריהוט שיוצב תחתיו, הם נקודת המגוז של המשרד, אליהם ימשכו העיניים ברגע הכניסה למשרד

2. נדרשים צבעים דומיננטיים, עזים, כדי לחמם את המרחב 
מינעד





3. "חיינו מחייבים אמנות" [גליה בראור] ולכן, למרות דילמות ערכיות ותקצביות, הוסכם ביני ובין היזמים, שתתלה עבודת אמנות אחת [!] במרחב הציבורי. היא לא תהיה מדבקה [כמו הירושה שקיבלנו מהמשרד הקודם] לא פוסטר או הדפס. היא תהיה עבודת מקור ממוסגרת, אמנות של ממש, וככה נבחר ציור השמן של ערן פרטוש.

4. סחלב מדגמן תאורהפריטי הריהוט הפונקציונאלי - שולחנות עבודה, כסאות עבודה וכד' - יהיו מבחינה עיצובית נטרליים ומדוייקים לצרכי העבודה. מאידך, המרחב הציבורי יעוצב צעיר אך בוגר, רציני אבל לא כבד, צבעוני אבל לא בהגזמה, והיתה לי גם אג'נדה ניסתרת ותקווה שיתן השראה ל"דיירי הבית", הצעירים רובם ככולם, בבואם לסדר ולעצב את בתיהם.

5. התאורה, למרות היותה משרדית ולבנה, שמחה אותי. היא מוקמה נכון ונתנה מענה לא רע. הבנתי שאין לי שום ענייןלגעת בה והתוספת היחידה - מנורת הזרועות העומדת לצד הספה - נבעה משיקולי עיצוב נטו.

6. "לא איקאה!!!" או בפועל, מעט מעט איקה. בעיקר בגלל התנגדות פנימית עמוקה להשתלטות דפוסי הטעם של החברה על כל עולם העיצוב הצעיר ודל התקציב. רציתי לנסות גמילה! זה לא פשוט. מי שניסה יודע... לאיקאה יש מעט מאוד תחרות בשוק בפריטים שבתפר בין שימושי למעוצב והם טובים ומקצועיים, ולכן תוכלו לזהות שבישורת האחרונה נוצחתי :) חלקית.
 
עמית מצד אחד ואני מהצד השני, צובעים שלב שני, בחירה ועיצוב הריהוט -

מהרגע הראשון היה ברור שהחלל המרכזי יתפקד כמעין סלון, מקום מעבר אבל גם פינת התרגעות אישית ובעיקר, התכנסות חברתית.

הספה הירוקה נבחרה ברגע. שילוב של רכות הקטיפה ואפשרות לישיבה נוחה המתאימה למשרד. גם את הכורסאות מדדנו באותו סרגל, רצינו אותן רכות ונוקשות כאחת. 

חשבתי על בר גבוה אחד. החבר'ה רצו שולחנ/ות שניתן לאכול עליהם ביחד, וכך מצאנו עצמינו עם שלושה שולחנות בר שמתחברים ונפרדים בהתאם לצורך.

אחרי שנבחרו ספה, כורסאות ושולחנות בר מפיק-אפ הם שולבו עם כוננית מותאמת לנישת המטבח, שולחן-קפה לחלל המרכזי ושולחן חדר ישיבות שנוגרו על ידי עמית ואדם אלון  מעץ ממוחזר שנאסף, וטופל. הגימור הגס והתעשייתי, יצר אלמנט מפתיע במשרדי סטארטאפ הייטקיסטי טכנולוגי.

שלב שלישי, צביעה -
בהתחלה היה הטפט הנוראי בחדר שיועד למפתחים. בעל המשרדים הודיע "אי אפשר להוריד אותו ואי אפשר לצבוע עליו" ואני חוויתי חוסר שקט עמוק. תפסתי פינה ניסתרת ומשכתי... להסיר אפשר! עכשיו צריך יהיה לצבוע את הקיר מחדש וזה עושה לי רק טוב בלב. בנוסף,

האור הים תיכוני, החודר מחלונות הזכוכית המקיפים את החלל ממזרח ודרום, העצימו את בוהק הקירות הלבנים. מג'אד סגב, צבעי אמן, הגיע מהצפון לבצע המשימה. בחרתי צבעים משתי פאלטות שונות - גוון ירקרק וגוון טורכיזי - וקיבלתי עוד גוון בהפתעה, כצבע בסיס,  שגם בו השתמשנו.

לכאורה, נבחרו הצבעים כדי להתאים לצבע הספה שמצאנו, אבל אז שמתי לב שקיבלתי השראה נוספת, מסדרה תורכית נפלאה. האמת, שמחתי! אם הצבע מהסדרה חילחל לתודעתי, אני יכולה להמשיך לקוות שמראה המשרד יחלחל למי שנהנה ממנו ביומיום.
משרדה של הפסיכולוגית בסדרה "מוסכמות"מאג'ד סגב, צבע אמן











קיר הכניסה











שלב רביעי, סידור -
החלק הכייפי ביותר, בו כל חפץ מוצא את מקומו, מתוודע לזה שלצידו. בו רואים בפעם הראשונה איך צבע הקיר משפיע על צבע הכורסא או הספה שלמרגלותיו ואיך כמה עציצים נותנים אפקט של טבע בחלל עירוני סגור. 

"המשרד מאוד מאוד יפה" אמר לי אבי מיורק שהתארח באלון הגליל והפך ספק הלוחות המעוצבים של המשרד, והוסיף "אין מה לומר, ממש יפה ומקצועי... זה מאוד מרשים כי, את יודעת, עיצוב היום של משרדים וחברות הייטק וחברות סטארטאפ זו שפה משל עצמה, זה לא כל משרד וזה לא כל עיצוב אחר, אז את קלעת בול בלי שום נסיון. זה נראה מאוד מעודכן ומאוד מקצועי, אז כל הכבוד"

וככה הם נראים בעדשת המצלמה של אריק רובין

הצצה מהמטבח לחלל המרכזי

 "האקווריום", חדר הישיבות

החדר הפינתי, שיחה בשניים

"שולחנות אוכל" גבוהים

סטארטפיסטים ומעצבת

אהבת?! רוצה עוד?! -
ממחסן למשרד הייטק
הבית ב#חיפהשמריהולוין7
יש לך מקום שמחכה לטאץ העיצובי שלי? אשמח, עדית 050-2008212


to top
Gallery
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה