עבודת כפיים 4
מותו של איש האור


כמה אפשר להעצב ממוות של אדם שבקושי הכרתי?
הרבה. כך מסתבר.

אריה אפרים היה חתיכת אריה לוחם. 
הכרתי אותו לפני כשנה שהוא כבר אכול כולו מהסרטן.
"אכזרי זה שיש לי" אמר בחיוך, וסגריה שמוטה לו בזוית הפה
"אני נלחם בו כבר הרבה שנים במניאק!" הוסיף והשפיל מבטו. 

"מצאתי" את החנות שלו באקראי, מעבר לגדר ההפרדה של חפירות הרכבת התחתית באבן גבירול. חלון הראווה פיתה אותי אבל המקום היה סגור. פתק מהוה בכתב יד הציג שם פרטי ומספר. מעבר לקו נשמע קול מחוק שלא תאם את גילו של הדובר בן השבעים. קבענו שעה והלכתי לדייט. הוא ישב בעמקי מערת הקסמים שלו, מעליו עשרות מנורות זכוכית צבעוניות, דלוקות או כבויות. יושב כפוף גוו, על שרפרף המותאם לרגליו הארוכות, הגרומות, מחווט עוד מנורה. 

רק במותו נודע לי שם משפחתו ושם העסק שלו, עד אז ידעתי רק שהוא מוכר מנורות זכוכית נהדרות ובכנות של גוסס הוא הסביר לי "כלום לא ישן פה, אל תתבלבלי, הכל מגיע מסין" והוסיף "הם טובים בחיקוי הסינים הממזרים האלו, טובים ממש!" אז קניתי אצלו תאורה למשרדים, ולעוד משרדים, ותכננתי גם לרכוש לבית.

היה ברור שהאיש היה חתיך הורס לפני מחלתו. שחיי חיים מלאי עניין ומסעות. אי אפשר היה שלא להתאהב בכנות שלו, בקול המעושן, ובטעם המשובח שלו במוסיקה שהתנגנה בחלל הקטן, ממלאה אותו בצלילי ג'אז. דיבורו ועיניו היו מלאי רוך שלא תאם את המראה המחוספס, והמשפטים הקצרים. היה בו משהו אמיתי וחשוף, משהו של פעם.

הבוקר, כשנודע לי מותו, הופתעתי מהדמעות שמלאו את עיני, נחות בהן, מהססות.
כמה אפשר להעצב ממוות של אדם שבקושי הכרתי?
הרבה. כך מסתבר.

בפעם האחרונה שעברתי בחנות קיבלתי ממנו מתנה קטנה -
סיפור מורכב על עברו כרודף עתיקות בשווקים בעולם,
וגם, מקש לדלת בדמותו,
אריה יצוק ברונזה. 

אריה אפרים
1953-2022


הפורטרט מתוך עמוד הפייסבוק של איה אפרים, אין קרדיט לצלם
בחור מדליק, כתבה שנעשתה עליו במרמלדה ב- 2015
to top
Gallery
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏עצוב ‏מיכל גורביץ ‏@ 19 Jul 2022 15:48
‏מקסים מה שכתבת. הוא אהב אותך מאוד, הוא נותן את הידית המיוחדת הזו רק למי שבאמת אוהב ‏מיטל ‏@ 19 Jul 2022 15:43
‏תודי לה בשמנו. מרגש מאד וממלא את הלב שכאלה הם האנשים שאריה פגש בדרך - הכי טובים, הכי ערכיים והכי איכותיים -🙏🧡 ‏עדי, אחות של אריה ‏@ 19 Jul 2022 15:43
‏וואוו עדית את כותבת כל כך יפה ! ממש ממש ממש גרמת לי להתרגש. אני אוהבת אותך ❤️ ‏גל גלובוס ‏@ 19 Jul 2022 15:42
‏סיפור אנושי ומרגש. פגישות אקראיות ‏חמוטל רז ‏@ 19 Jul 2022 15:41
‏היכולת הנהדרת שלך לראות באנשים את האדם שבהם...את האיש שהוא... ושילוב התאורה שרכת אצלו יפה מאוד... ‏מיכל הלוי ‏@ 19 Jul 2022 15:41
‏שלום עידית, קראתי את הכתבה שלך על חברנו ז״ל , אריה אפריים, על אף שלא הכרת אותו אישית כתבת נכון והצגת אותו כפי שאנחנו , חבריו מהשירות בספינה בחיל הים 1973-1975 הכרנו, חלקנו שמר על קשר עימו עד יומו האחרון, שמחתי לקרוא את שכתבת, גם זר יכול להבין- עובדה, תודה ויום טוב לך. ‏Ran Sade ‏@ 19 Jul 2022 15:40
‏עידית יקרה, כל כך מרגש כנראה חלקתם אהבות משותפות לחפצים יפים, עתיקים, חדשים ומשוחזרים. והקסם. הקסם של להיפגש עם מישהו אקראי ולגלות שיש משותף. שיש שם אדם מאחורי המחלה. שהיה אדם... עצוב ‏סמדר זעירא ‏@ 18 Jul 2022 12:08