לפני כעשור הכרנו, כאן, במרחב הזה. ומאז, ידעו יחסינו תקופות של התחממות ו"צבע אדום" ותקופות של רגיעה והפרדת כוחות. כך-או-כך, כמו שאמרתי אתמול לחבריה מקבוצת "חרוב" בקיבוץ רעים, סער היא סוג של סם ממכר. למי שהכירו אותה ואת העשיה המוזיקאלית שלה, אין דרך חזרה.

ההתמכרות הזו בלטה בשטח אמש כשפגשתי שם, בהופעת ההשקה ל"לב אגרוף" בבית היוצר בתל-אביב, מחד את החבורה המוזכרת  שאיתה מגיל שש שזיהו אותי מסיפורים ותמונות 🙂 ואז את  Shay Tochner  אותו אני מכירה ממרחבי העמק שלנו, עמק יזרעאל, שי ורוחב ליבו הופיעו אצלי עם מאיה יוהנה במפגשי הנשים לפני יובלות ומאידך את Michal Hofman  התל אביבית שמשתפת פעולה עם סער בטקסטים שהיא כותבת. אוסף הא.נשים שגדשו את המקום היה כלכך מגוון ומלא אהבה כי ככה מגיע לה ל Saar Liven.

כמו המרחבים הפראיים בהם היא מתגוררת בעוטף עזה  וסיפור חייה הקשוח, כך גם האישה היפיפיה הזאת בקול אדיר של זמרות שלא מכאן, ובלחנים אמיצים שלא מתחנפים בקליטות יתר לקהל, היא מביאה טקסטים קשים ומאתגרים כקוראת תיגר על הרדידות והשטחיות שסביב. בסגרים של השנתיים האחרונות גמלה בסער ההחלטה לחזק את התדר הנשי בעולמינו, בכוחותיה ובכישוריה. היא בחרה מילים של ארבע משוררות, הלחינה ועיבדה אותם, חיברה לציורים של ציירות ויצרה וידאו ארט לשירים.

כשכל המכלול הזה עלה על הבמה עם הרכב רוקיסטי מקומי מצויין הייתה זו חוויה של התרוממות נפש וגאווה גדולה. סער ליבן היא יוצרת פוליטית שיכולה לעמוד בשורה אחת כממשיכת דרכן של מרסדס סוסה או ג'ואן באאז. ודווקא עכשיו, כשכל הקלפים של הקול השפוי במדינה שלנו עורבבו וניטרפו, צריך אומץ גדול לעמוד על במה לדבר ולשיר את אמונות חייך. אוהבת אותך יקירה ומקווה שהמוסיקה שלך תחלחל ותהדהד ותחדור לעוד ועוד מרחבים וא.נשים.


12/2022
*****
ואם צריך להגיד ברור אז תכנסו לעמוד ביוטוב, תעקבו, תאזינו, תזמינו... הכל. ותודו לי אח"כ. טוב?