סיפור של חשיפה,
סיור באתר השחזור של "שרונה" הטמפלרית בת"א


בתור מי שגרה בסמיכות לבית לחם הגלילית ואלוני אבא, בתי האבן שנותרו כאן כשריד לחיי החקלאים הטמפלרים אשר הקימו קבוצות בארץ ישראל, תמיד עוררו בי ערגה וסקרנות גם יחד. יואל משה סלומון כתב בשנת 1877 בעיתון יהודה וירושלם:
" שמנו לבינו גם על הקאלאניאות אשר יסדו זה כמה שבעה שנים האשכנזים בני וויטינבערג (לא מבני עמינו) ובתיהם בנויות במשטר נאה, ככל ערי אירופי, ברחובות רחבות ובנינים מפוארים עד אשר האיש אשר יתהלך ברחובותיהם, ישכח כי רגליו תדרכנה בארץ הנשמה, וידמה כי הנהו באחת מערי אירופא הנושבות. ככה התהפכה הארץ הנשמה הזו לארץ נושבה בשנים מועטות, ויושביהם רואים פרי בעמלם. המראַה הנעימה הזאת תלביש את לבב האיש הישראלי צער ויגון, ענג ונחת יחד. "[ויקיפדיה]

קיר משוחזרמזה כשנתיים מתנהל פרויקט שיחזור רחב מימדים במושבה הגרמנית באזור רחוב קפלן - מתחם הקרייה -בתל-אביב . שינועם של חלק מהבתים לצורך הרחבת כביש הגישה הראשי זכה לתהודה גדולה וחלק מאיתנו עוד זכה לסייר במתחם טרם נסגר כאתר בנייה ונכנס לתהליך חשיפה, שחזור ושימור אשר בסופו יהפוך לאזור בילוי ומסחר- נראה כמו אז אבל מציע את עכשיו - כחלק מפרוייקט עתיר השקעה של עריית ת"א.

מחלקת השימור של עריית ת"א מפקחת פיקוח צמוד ונוקשה על תהליך חשיפת ההסטוריה הגנוזה בבתים אלו, שימור כל מה שניתן ושיחזור מלא של מה שכבר אי אפשר לשמר. 
עמית דיזיצר המשמש כמנהל לוגיסטי של הקבלן המבצע חב' אבנר גלעד לשימור ושיחזור מבנים, לקח אותנו לסיור "מחתרתי" במה שמוסתר מעיין הציבור בגובה פני השטח ומתחתם. ברצוני לחלוק איתכם חלק מהיופי וההתרגשות המלווה מסע זה שמתחיל בבתי הטמפלרים מסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20, והמשכו בהפיכת המרתפים למתחם העבודה והאיפסון של המדפיס הממשלתי ואחריתו בסגירת השטח כמתחם צבאי עד "שחרורו"  לאזרחות בשנת 2009.
צה"ל שימר את המבנים הייטב משום חוסר רצונו להתמודד עם קירות האבן הוא בנה בכל החדרים קירות גבס ו/או בטון שהקטינו מעט את החלל אך שימרו, מבלי משים, את המבנים המקוריים. תחילת עבודתם של עמית וצוותיו הייתה בהריסת ופרוק קירות אלו.
 גג מבנה היקב נבנה מחדש עפ"י המקוריחביות היין שהובאו מיקבי ראשל"צ




















המקום היה בהקמתו חווה חקלאית לכל דבר ועניין. המבנה הראשון בו בקרנו היה היקב של החווה החקלאית שהתקיימה בתחילת המאה העשרים בשרונה. מניחים כי בקומת הקרקע אוכסן היין המוכן ובמרתף תסס היין בחביות במזקקה.ישן וחדש יחד 

תהליך העבודה על המבנים הוא איטי וקפדני. כל חלק שניתן לפרק, למרק ולשמר מטופל בעדינות מירבית בסדנת המלאכה על ידי רסטורטורים מקצועיים שמתמחים איש איש בתחומו.
חלונות מקוריים בתהליך השימור






תומס "מרפא" תריסים וחלונות














 מתחת למבנה עולם שלם בנוי ממנהרות חצובות באבן, בורות מים, עמוד חצוב שאיתגר את חשיבתינו וחידה... בור / מאגר למים


מנהרות חצובות בסלע מקומית










למה סותת עמוד מעוגל קרוב לקצה המנהרה ??










מה עשו בפתח הזה שיש בו חיבור למים וגז ואיך הוציאו את מה שיצרו כאן???











העמוד שנחפר בקצה המנהרה שימש כ"כיכר" כדי לסובב 
את הפרדות שהובילו את החביות לעמקי הקרקע. 



מאידך, הפתח המצולם משמאל שגודלו ה30/45 ס"מ ומסתיר בתוכו חדר בלי פתח שקירותיו מחופים אריחי זכוכית, שמגיעים אליו פתחי מים וגז והם בנויים בסמיכות לפתח בור המים, נשאר בלתי מבואר. הסברה היא שכאן יוצר האלכוהול או שכאן הכינו את בקבוקי הזכוכית. מה ואיך בדיוק היה חלקם של חדרים אלו בתהליך...נותר עדיין בגדר תעלומה. 
מבט מבחוץמבט מבחוץ












בית מגורים






מבנים נוספים במתחם אשר שימשו כמבני מגורים מטופלים אף הם בידיים אוהבות וסלחניות: המענצ'לעך שומרי התריסים משוייפים ונצבעים, דוגמאות קיר מכוסות זמנית כדי שיוכלו להחשף בעתיד הקרוב אחרי רסטורציה מקצועית, כל קורת תקרה מקבלות תומכת אישית חדשה, הרעפים מפורקים, נרחצים ומוחזרים כלאחר כבוד והמרצפות המצוירות מוסרות בזהירות ואריחים חילופיים מוזמנים על פי הדוגמא והצבע המדוייקים .

גם בבתי המגורים ניכרת חכמת הבנייה של הטמפלרים: פתחי איוורור רבים, חלונות ודלתות בהתאם לכיוון השמש והרוח, שימוש מירבי בשטח הבנייה כולל עליות גג נוחות ללינה וכן הפתעה: קיר שבנוי מבקבוקי חרס שהודבקו יחדיו עם בוץ מאדמת החמרה המקונית ושמרו, כנראה, על בידוד הבית.





רעפי לב תוצרת מרסי מקוריותקורות התקרה חדש עם ישן









 
שומר חלון משמאל המרזב המקורי ומימין הצעה למרזב חדש 














קיר בקבוקי חרסקיר בקבוקי חרס











מרצפת








כמו במאמרו של יואל משה, גם אצלי, מחשבות רבות וסותרות ליוו את הביקור ב"ממלכתו" של עמית: מחד אושר גדול על ההזדמנות להחשף לחיים מעוצבים שהתקיימו בארץ שלנו כשרובה עוד הייתה אוהלים ובתים מחול, מאידך מחשבות על הגרמנים שבנו את הבתים האלו וגורשו מכאן ע"י עמית דיזיצרהבריטים כשחלקם אימצו את הדוקטרינה הנאצית.

להבדיל, נעו מחשבותי בין כעס גדול על שהמקום הנפלא הזה עומד להיות עוד "ללה-לנד", עוד כלי שרת לאצולת העסקים והממון בארץ כדוגמת מתחם התחנה שנפתח לא מכבר. האם אנשים אלו שעיקר ממונם נשאב מן הציבור לא יכלו לתרום את המשאבים האדירים הדרושים לעבודות השיחזור כמעשה של תרבות ולא כמקפצה למלא את כיסיהם?  מדוע לא מפותחת בארץ תרבות של תרומה לשם נתינה, פיתוח והעשרה? 

וממשיך יואל משה סלומון ומסביר את תחושותיו כלפי מפעלה של התנועה הטמפלרית: " לבבו ישמח בראתו כי ארצינו הקדושה מוכשרת להתהפך כגן אלקים אם תעבד ביד חרוצים, ורבת און היא להשביעם להם חמודות, עד כי לא יקוו לאיש ולא ייחלו לבני אדם. ויתרון לה מכל ארצות אירופא, והעד על זה כי אנשים אשר לא מבני עמינו עזבו מולדתם ונאחזו בארץ הקודשה, ולוא לא מצאו היתרון להאדמה הברוכה הזאת על אדמת מולדתם, כי אז לא נעו אל ארץ נכריה למו. ולעומת זאת כלימה תכסה פנינו, בזכרינו כי העמים אשר לא במני עמינו יהיו הראשונים לחונן ארצינו הקדושה - ואנחנו, עם בני ישראל, נעמוד מרחוק ולא נמהר לנחם את האם קדושה הצמאה לבניה, ולא נשים לבינו להסיר מסוה אלמנותה מפניה. "[ויקיפדיה]
to top
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏מקסיםםם אהבתי...אפי נחמיאס שיווק תיירותי והדרכה www.efitours.co.il ‏אפי ‏@ 19 Aug 2014 12:41