ביום שלישי 28/6/2016 ביליתי שעתיים וחצי בשדה התעופה אטטורק באיסטנבול בהמתנה לטיסת ההמשך של טורקיש לניו-יורק. שעות ספורות אחרי שעזבנו את השדה כמתוכנן, לאחר בדיקה בטחונית מקיפה ורצינית ביותר המקובלת שם, התפוצצו במקום שלושה מחבלים מתאבדים ולקחו עימם את חייהם של עשרות אנשים חפים מכל פשע, פצעו עוד רבים וצילקו לנצח עוד רבים אחרים. גלי ההדף של הפיגוע הזה היכו בי בעוצמה רבה מרגע ששמעתי עליו במונית המצוחצחת שפילסה דרכה לחלק המערבי העליון של מנהטן, ניו-יורק.
זאת היתה הפתיחה לפוסט שכתבתי יומים לאחר הנחיתה בניו-יורק. בשניה שלחצתי על כפתור השמירה להמשך הטקסט...הכל נמחק! ככה זה כשאין אינטרנט רציף בבתי קפה בעיר הכי מתקדמת בעולם. מי היה חושב על זה?!
כך או כך, את מה שכתבתי ברצף אחד ובהצפת רגשות עזה, לא הצלחתי לשחזר. השורה התחתונה, אומר רק זאת, הייתה, התחושה העזה שלי שדע"ש משתמשים באירופה ובמדינות ערב, ובפיגועים שהם עורכים שם, כמחנה אימונים גדול ומגוון למגה פיגוע באומה הגדולה שסבורה עדיין בתמימותה שאליה הרוע הזה... זה לא יגיע. או כך לפחות אני חושבת. לצערי!
ומה עניין הבלט לכאן?
המופע היה מדהים... תפאורות ענקיות, תלבושות מרהיבות, פאות ותסרוקות. קאסט עצום של ניצבות וניצבים שהיוו רקע הולם לרקדני הבלט המקצוענים... בקיצור - Show!
סיפורה של היפיפיה הנמה הוגש בדיוק ולפרטי פרטים כפי שניכתב, מבוסס על אגדות עם ע"י האחים גרים בשלהי המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19. לא היו בו קריצות להווה, לא היה הומור ובטח לא בקורתיות. המסר היה שמרני ודבק במקור... ואצלי עפו המחשבות בין הפיגוע לבלט וחוזר חלילה לנקודת הזמן בה גם נסיכה שמורה ומוגנת מכל רע, יכולה להפגע ולהדקר מכישור מקרי. אין דרך לעצור את הרוע באין דיבור משותף... הפיה הרעה באה, קיללה והלכה. לא הספיקו ההנחיות של המלך לשרוף ולהרוס את כל גורמי הסכנה כדי לעצור את הרוע שזרעה, צריך היה כנראה יותר מכך.
ובסוף העלילה המסר נשמר : אנחנו האומה [הממלכה] הגדולה, הטובה והצודקת ולכן ננצח את הרוע. אם לא נצליח עכשיו נחכה בתרדמה 100 שנים עד שיגיע הנסיך התורן.
כך או כך, את מה שכתבתי ברצף אחד ובהצפת רגשות עזה, לא הצלחתי לשחזר. השורה התחתונה, אומר רק זאת, הייתה, התחושה העזה שלי שדע"ש משתמשים באירופה ובמדינות ערב, ובפיגועים שהם עורכים שם, כמחנה אימונים גדול ומגוון למגה פיגוע באומה הגדולה שסבורה עדיין בתמימותה שאליה הרוע הזה... זה לא יגיע. או כך לפחות אני חושבת. לצערי!
ומה עניין הבלט לכאן?
המופע היה מדהים... תפאורות ענקיות, תלבושות מרהיבות, פאות ותסרוקות. קאסט עצום של ניצבות וניצבים שהיוו רקע הולם לרקדני הבלט המקצוענים... בקיצור - Show!
סיפורה של היפיפיה הנמה הוגש בדיוק ולפרטי פרטים כפי שניכתב, מבוסס על אגדות עם ע"י האחים גרים בשלהי המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19. לא היו בו קריצות להווה, לא היה הומור ובטח לא בקורתיות. המסר היה שמרני ודבק במקור... ואצלי עפו המחשבות בין הפיגוע לבלט וחוזר חלילה לנקודת הזמן בה גם נסיכה שמורה ומוגנת מכל רע, יכולה להפגע ולהדקר מכישור מקרי. אין דרך לעצור את הרוע באין דיבור משותף... הפיה הרעה באה, קיללה והלכה. לא הספיקו ההנחיות של המלך לשרוף ולהרוס את כל גורמי הסכנה כדי לעצור את הרוע שזרעה, צריך היה כנראה יותר מכך.
ובסוף העלילה המסר נשמר : אנחנו האומה [הממלכה] הגדולה, הטובה והצודקת ולכן ננצח את הרוע. אם לא נצליח עכשיו נחכה בתרדמה 100 שנים עד שיגיע הנסיך התורן.