סוף השבוע הקרוב יהיה האחרון לשנת 2013. השנה הוא ממוקם בדיוק בין חג המולד Christmas, לערב השנה החדשה Silvester. את שני הערבים החגיגיים הללו אימצתי ללא הנד עפעף בימי בוסטון העליזים, ולקחתי בהם חלק פעיל, אפילו פעיל מאוד. השבוע עברתי על תמונות מלפני עשור ונתקפתי גל נוסטלגיה ומחשבות "קיומיות" לצידו.

יש שקיעות באש

כשהייתי בשנות העשרה שלי היה ספר שלימד לסדר פרחים. היו סוגים שונים של אגרטלים, היו ספוגים ירוקים וקיפוד ברזל. המגמה הייתה ברוח העיצוב המקובל, למשטר את הפרחים שיעמדו אסופים ומיושרים בדיוק כמו שרוצה המעצבת. השנים עשו את שלהם עלי ועל הפרחים, הסגנון והטעם. היופי בפרחי השדה, הזרימה של מטפסים טבעיים, בקבוקים שמוחזרו לאגרטל וכד שאוסף אליו פרגים ומעל לכל ורדי חורף מהגינה של אבא...אלו מרגשים אותי ומעטרים את שולחני. פוסט מצולם בהתהוות, טיפים קטנים והמון תמונות שיתווספו עם הזמן. עיצוב בפרחים.

שבת ראשונה של יוני מצאה אותי ממיינת זרעי אפונה ריחנית מן התרמילים בשיחים שיבשו. עונת הפריחה של האפונה מתקרבת לסופה, והצמחים מתיבשים כשהם סבוכים ותלויים על צמחי הגינה הירוקים. מה שנראה בעונה יפה, ריחני ומרומם נפש נראה כרגע רע! הגיע הזמן לפעול...מעשה שהמשכו הגיגים ומשל ללא נמשל.

לפעמים יש יופי מיוחד בזר פרחים נבול ומיובש,
קיר מתפורר בחתיכות טיח וצבע שנמרח בשכבות, שכבות,
המספרות על זמנים שונים וחיים של אחרים שהיו..שחיו...שחסו תחת קורת הגג הזו.

המבנה של סדנת "קול גלגל" מבוגר בהרבה מהנערים והנערות המגיעים אליו פעם בשבוע
ואפילו מאיתנו, אשר באים לפגוש אותם, למחזר, לשפץ, לאפות, לפטפט ... להיות ביחד.

התכנסנו חברי קבוצת ההמשך של "תהודה" ללימוד בית מדרש עם הרב דני סגל בבית קולות בירושלים. לאט לאט התאספה החבורה ואז התברר ששכחנו לדאוג ל..חנוכייה!

משנה לשנה אני הולכת ונחשפת
מעונה לעונה אני מתקלפת
מסירה את כסותי הישנה
מקפלת אותה בפינה ומסתכלת
מציצה בתהום שמעבר לדלת