ברכת ראש המועצה

לכאורה - אין ניגוד מובהק יותר בין המורשת והאתוס של עמק יזרעאל ובין אלכסנדר פן.   מחד - מסורת של עבודת אדמה קשה, עיקשת ומונוטונית, תחת כנפיה של אידאולוגיה ציונית חובקת-כל, וניסיון להנחיל את כל אלו לדורות הבאים במסגרת חברתית ומשפחתית הדוקה.   מאידך - דמות של בוהמיין, משורר, קומוניסט, אוהב נשים ואהוב על נשים, בועט במוסכמות,

אייל בצר מברך בערב לאה גולדברגושלל תארים נוספים שניסו בלא הצלחה להגדיר את דמותו האינדיבידואליסטית והייחודית.  

אז מה בכל זאת החוט המקשר? האם רק הידידות בין אלכסנדר זייד ובין אלכסנדר פן והשיר שכתב "על גבעות שיך אבריק"? 
נראה שיש יותר מזה.
גם החלוצים המסורים והקנאים ביותר, ואולי דווקא הם,
ראו חשיבות בטיפוחה של יצירה תרבותית עברית בארץ ישראל.
הם יכלו לרדת לחייו של חבר קיבוץ או מושב שניסה ליצור אמנות אך לא הצליח כאיכר או כפועל, ועם זאת להזמין את הבימה ואת האוהל להופיע בפניהם על חבילות קש לאחר יום עמל מפרך.  

אלכסנדר פן שבה את הלב ואת הדמיון דווקא בכך שפרץ את גבולות ההתנהגות החברתית הנורמטיבית והמוסר המקובל, ובה בעת כתב שירה מלהיבה ודרמטית שדיברה אל לב רבים. הוא חי וכתב את האמת שלו, בלי כחל ושרק, וכדרכה של אמת - היא יצאה מן הלב והגיעה אל הלב.   שירתו של פן אכן היתה ניגון הלב.
הבה ניזכר בה וניהנה מקיסמה. 
אייל בצר



to top
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה