בתחילה היה שקט, מין שקט של ערב חג כזה. אחר כך התחילה הרוח נושבת, מניעה את צמרות האלונים, מעיפה עוד ועוד עלים יבשים אל הקרקע רוויית השלכת. זרמי האויר שינו כיוונים מתעתעים במובייל האבנים הנוקש, משבשים את מקצבו.
ולפתע התחיל אור בוהק בשמיים ולצידו רעמים מהדהדים בקולם המתגלגל כצחוקו של ענק ניסתר. סערת ברקים ורעמים וגשמי יורה הביאה איתה את ערב סוכות תשע"ה. וכשגשום וסוער - מזג שלא יתמיד פה יום ובטח לא שבוע - נאה גם נאה לארח אושפיזות בסוכה. 7 כותבות וכותבים בוחרים בכל יום את הנשים שיוזמנו לסוכה. שנאמר: "שבכל יום ויום [מימי חג הסוכות] צריך כל אדם לשמוח בפנים מאירות באושפיזין שנמצאים אצלו".
