"וַיִּפְתַּח יְהוָה, אֶת-פִּי הָאָתוֹן" פרשת "בלק"
בחמישי 5.7.2012 , פרשת בלק הביאה אותנו למפגש מעגל שיחה לקראת שבת עם ארנה אשכנזי מקיסריה שחוותה את יציאתו של בנה מהארון ואף העלתה הצגה -שתתארח אצלינו בקרוב- בעקבות חוויות משותפות לה ולהורים נוספים.
בחמישי 5.7.2012 , פרשת בלק הביאה אותנו למפגש מעגל שיחה לקראת שבת עם ארנה אשכנזי מקיסריה שחוותה את יציאתו של בנה מהארון ואף העלתה הצגה -שתתארח אצלינו בקרוב- בעקבות חוויות משותפות לה ולהורים נוספים.
ארנה חילקה ציטטות נבחרות מהפרשה והפסוקים סחפו את המתכנסים למחוזות שיחה בנושאים:
מקום היחיד מול הקהילה,
מיקומה של הקהילה מול הציבור,
איתנות המושב שלנו בישובי העמק,
היכולת להביע דעה שונה ואחרת מבלי להחשב מורד,
איך מתמודדים עם אלו שיודעים הכל יותר טובממני ?
האם יש הבדל במחויבות בין תגובת היחיד לתגובת הציבור/ הקהילה?
מה לגבי ההבדל בין העמדה הפרטית לעמדה הפוליטית?
דיברנו על הבדידות ״ הן עם לבדד ישכון...״ ועל הקושי של אחדים מול הפשטות הזרימה והקבלה של אחרים ומה חלקינו בתהודה שאנו מקבלים מהסביבה: האם אדם שמקבל את עצמו יגרום גם לסביבה לקבלו ביתר טבעיות?
עוד דובר על אי הלגיטימיות להתלבט על מניות בציבור כמו שמתלבטים למשל על מישרה, וכמה זה לא פשוט במיוחד בין אנשים צעירים החיים במרחבי העמק השמרן.
הועלתה טענה שבלעם והאתון מיצגים את הקול החיצוני והקול הפנימי שלנו.
נשאלה השאלה האם נכון הדבר שהשלמים עם עצמיותם פוגשים דומים להם והמתלבטים או אלו שהתלבטו בעברם, פוגשים מלבטים שכמותם.
הודגש כי יש משחק בלשון בין: מתבלט - מתלבט החולקים את אותן אותיות.
השמענו מחאה על שהביטוי:״ותפתח האתון פיה״ קיבל קונוטציה שלילית בשימושו בשפה העברית היום למרות ההסכמה הגורפת שהאתון נהגה בחכמה. וסיכמנו בהשלמה עם הפסוק:
״ מברכך ברוך ומקללת ארור!״.
מקום היחיד מול הקהילה, מיקומה של הקהילה מול הציבור,
איתנות המושב שלנו בישובי העמק,
היכולת להביע דעה שונה ואחרת מבלי להחשב מורד,
איך מתמודדים עם אלו שיודעים הכל יותר טובממני ?
האם יש הבדל במחויבות בין תגובת היחיד לתגובת הציבור/ הקהילה?
מה לגבי ההבדל בין העמדה הפרטית לעמדה הפוליטית?
דיברנו על הבדידות ״ הן עם לבדד ישכון...״ ועל הקושי של אחדים מול הפשטות הזרימה והקבלה של אחרים ומה חלקינו בתהודה שאנו מקבלים מהסביבה: האם אדם שמקבל את עצמו יגרום גם לסביבה לקבלו ביתר טבעיות?
עוד דובר על אי הלגיטימיות להתלבט על מניות בציבור כמו שמתלבטים למשל על מישרה, וכמה זה לא פשוט במיוחד בין אנשים צעירים החיים במרחבי העמק השמרן.
הועלתה טענה שבלעם והאתון מיצגים את הקול החיצוני והקול הפנימי שלנו.
נשאלה השאלה האם נכון הדבר שהשלמים עם עצמיותם פוגשים דומים להם והמתלבטים או אלו שהתלבטו בעברם, פוגשים מלבטים שכמותם.
הודגש כי יש משחק בלשון בין: מתבלט - מתלבט החולקים את אותן אותיות.
השמענו מחאה על שהביטוי:״ותפתח האתון פיה״ קיבל קונוטציה שלילית בשימושו בשפה העברית היום למרות ההסכמה הגורפת שהאתון נהגה בחכמה. וסיכמנו בהשלמה עם הפסוק:
״ מברכך ברוך ומקללת ארור!״.