פורחים על השולחן כשהייתי בשנות העשרה שלי היה ספר שלימד לסדר פרחים. היו סוגים שונים של אגרטלים, היו ספוגים ירוקים וקיפוד ברזל. המגמה הייתה ברוח העיצוב המקובל, למשטר את הפרחים שיעמדו אסופים ומיושרים בדיוק כמו שרוצה המעצבת. השנים עשו את שלהם עלי ועל הפרחים, הסגנון והטעם. היופי בפרחי השדה, הזרימה של מטפסים טבעיים, בקבוקים שמוחזרו לאגרטל וכד שאוסף אליו פרגים ומעל לכל ורדי חורף מהגינה של אבא...אלו מרגשים אותי ומעטרים את שולחני. פוסט מצולם בהתהוות, טיפים קטנים והמון תמונות שיתווספו עם הזמן. עיצוב בפרחים.

עוצמת היובש , מעין משל שבת ראשונה של יוני מצאה אותי ממיינת זרעי אפונה ריחנית מן התרמילים בשיחים שיבשו. עונת הפריחה של האפונה מתקרבת לסופה, והצמחים מתיבשים כשהם סבוכים ותלויים על צמחי הגינה הירוקים. מה שנראה בעונה יפה, ריחני ומרומם נפש נראה כרגע רע! הגיע הזמן לפעול...מעשה שהמשכו הגיגים ומשל ללא נמשל.

הוורדים שהביאה ציפי משנה לשנה אני הולכת ונחשפת מעונה לעונה אני מתקלפת מסירה את כסותי הישנה מקפלת אותה בפינה ומסתכלתמציצה בתהום שמעבר לדלת