"אושפיזין, אורחים, לפי הארמית בספר הזוהר, הוא כינוי לנשמותיהם של שבעה אישים מאבות העם היהודי שעל פי הקבלה באים להתארח בסוכותיהם של בני ישראל במהלך שבעת ימי הסוכות. בכל יום מגיע לסוכה, על פי המסורת, "אורח" אחד מן השבעה בראש, ואליו מתלווים שאר האורחים. כל האושפיזין הם דמויות תנ"כיות מן ההיסטוריה היהודית. 
 חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם... סדר הספירות הקבליות, ומקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום. " ויקיפדיה 

המילה תשליך משכה אותי והשרת עלי רוחניות מחשבתית. ככל שקראתי על המנהג הזה התברר לי שאין לו עיגון של ממש בכתבים המוקדמים ועם זאת הוא מושרש ברוב עדות ישראל. הבנתי גם שהמשיכה שלי למושג אין לה קשר רב ליהוד או ליעוד שלו. התשליך היהודי בוחר להיפטר באופן סימבולי מחטאי השנה החולפת בדרך של השלכתם למקור מים וחזרה מדיטטיבית על פסוקים
(יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
(יט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
(כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

בדומה לוידוי הנוצרי התפיסה היהודית של התשליך, עד כמה שאני מבינה אותה נראית לי בלתי קשורה לחיינו כאן ועכשיו.
עם זאת ובניגוד לנאמר עד כה, המושג קוסם לי! הרעיון לבצע, רגע לפני תחילתה של שנה חדשה, תשליך של מה שמיותר בחיי...

מצרפת שוב את גלויית הברכה לשנה החדשה המכילה בחובה את תאריכי כל המפגשים המתוכננים לעונה זו: