תל אביביות
אני אוהבת את תל-אביב אהבת נפש. כמי שגדלה בקסריליבקה ומעולם לא חצתה כילדה את הסמבטיון, תל אביב הייתה עבורי חו"ל. כשהגעתי בשנות העשרים המוקדמות לחיי ללמוד באוניברסיטת ת"א אשר ברמת אביב, כידוע, הרגשתי שחציתי איזה קו פנימי, מסתורי בין העבר הכפרי שלי לעיר השופעת כל טוב. לא ניצלתי מספיק את ממנעמיה בשנים ההם... הייתי צעירה, ענייה ובורה. מאז אני בהשלמה ותיקון מתמשכים.
מה חדש?
ביטלס על הגג 07/12/2012, שישי בצהריים, דיזינגוף פינת שד' בן-ציון, מרימה עיניים ומחייכת!
על סובלנות, פתיחות וחמלה אנושית כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם,  יֵשׁ חֶסֶד הַצְמִיחָה, הַמַקְשִׁיבָה אַךְ פְּנִימָה, כִּי הַמַקְשִׁיב לַכֹּל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם, רַק הַמַחְרִישׁ הֲמֻלוֹתָיו לְשֶׁמַע הַדְמָמָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וְאֶת כֻּלָם.   
בתל אביב יש אנשים שעושים מעשה ! בשישי האחרון אחרי המעבר החד בין השכול לתקומה, בתום האזכרות והטכסים, הדגל שירד ועלה שוב, אחרי סטייק אחד או שניים, כשבטני שבעה ומלאה, הלכתי לראות במו עיני איך נראית "עצמאות 64" בגינת לונסקי בתל-אביב. למען הגילוי הנאות, אורלי פלדהיים אשר יסדה ביחד עם יגאל שתיים את פרויקט "מרק לוינסקי" והוסיפו עליו את "ג'אם לוינסקי" היא אחת מחברותי הותיקות, המשפיעות והאהובות ביותר.
...
כניסה לחברים
נוסטלגיה בקפה
השבוע התפרסמה בעיתון הארץ* כתבה שעניינה, "מחקר בן עשר שנים גילה כי נוסטלגיה מנטרלת תחושת בדידות, חרדה, שעמום, מחזקת את היחסים בין זוגות ואפילו מחממת את הגוף" פרי מחקרו של ד"ר קונסטאנטין סידקאקיס.
לא בטוחה שארבעת הגברים, שישבו בשולחן לידי בקפה נחמה וחצי בחום יולי עם 70% לחות תל-אביבית, קראו את המאמר. מה שבטוח זה שלהם הנוסטלגיה עשתה רק טוב...
זאת ועוד...
סיפור של חשיפה,-סיור באתר השחזור של "שרונה" הטמפלרית בת"א
בתור מי שגרה בסמיכות לבית לחם הגלילית ואלוני אבא, בתי האבן שנותרו כאן כשריד לחיי החקלאים הטמפלרים אשר הקימו קבוצות בארץ ישראל, תמיד עוררו בי ערגה וסקרנות גם יחד. יואל משה סלומון כתב בשנת 1877 בעיתון יהודה וירושלם:
" שמנו לבינו גם על הקאלאניאות אשר יסדו זה כמה שבעה שנים האשכנזים בני וויטינבערג (לא מבני עמינו) ובתיהם בנויות במשטר נאה, ככל ערי אירופי, ברחובות רחבות ובנינים מפוארים עד אשר האיש אשר יתהלך ברחובותיהם, ישכח כי רגליו תדרכנה בארץ הנשמה, וידמה כי הנהו באחת מערי אירופא הנושבות. ככה התהפכה הארץ הנשמה הזו לארץ נושבה בשנים מועטות, ויושביהם רואים פרי בעמלם. המראַה הנעימה הזאת תלביש את לבב האיש הישראלי צער ויגון, ענג ונחת יחד. "[ויקיפדיה]
זאת ועוד...
"אל תפגיעי בי לעזבך לשוב מאחריך"
בערב שישי, ד' סיוון תשע"ב, רגע אחרי ערב שלונסקי ורגע לפני כניסת חג השבועות,
תום ספירת העומר, הוזמנתי להדליק נרות שבת בקהילתי, "ניגון הלב". אלו הדברים
שאמרתי בברכת השבת והחג שלי.
זאת ועוד...
לכל הפעילויות