בים-בם-בם תירס חם סער אהובתי בשיר שרציתי שתכירו:נפגשים היום בדשא הגדול, כמו בכל שנה בחג השבועות הילדים של כולם משחקים בחול, כמו שהיינו פעם רצים בין הכיתות אף אחד כבר לא שותה בצהריים, אז מוזגים תירוש לכוסות הקטנות שבמגש ילדות מהר בורחת בין האצבעות, מישהו זורק, איזה חום היום ויש כאן דוכנים הוא אומר, "בואו נלך לאכול", איזה תירס חם, בים בם בם. 

Saar's Show... למי שלא היו וקצת גם למי שהיו, והיו הרבה, כמה מילים על מעגלים שנסגרים וכאלו שניפתחים:למעלה מ-130 איש התאספו על הדשא הסמוך לבריכת אלון הגליל בשישי האחרון. נציגים מכל "שלבי הבנייה" של הישוב וגם כמה אורחים מבחוץ שקראו, הסתקרנו והגיעו. מלבד כסאות ומחצלאות קיבלו את פניהם גם בירות, יין וקווה שהשרו נינוחות ותחושה חגיגית.

השולחן של סער ליבן רגע מכונן הייתי בת 12. עברתי סוג של גהנום. הייתי סגורה באיזה מקום, ולא ראיתי את האור בקצה המנהרה. ואז אני זוכרת שאבא שלי בא לבקר אותי, ישבנו מתחת לאיזה עץ, והוא הביא גיטרה, ניגן לי שיר שעד היום אני זוכרת, ובאותו רגע, פתאום ידעתי שיש לי סיכוי להינצל, לצאת מכאן בחיים. ככה הבנתי שמוזיקה היא תרופה. זה שינה לי את החיים. מהר מאוד הבנתי שהמוזיקה היא סוג של תרפיה ודרך חיים בשבילי.

סער עלי מים מלחמה. הפסקת אש. מלחמה. הפסקת אש. מלחמה. הפסקת אש. הפסקת אש!ביום שישי הקרוב, 5/9 שוב תעלה סער ליבן על רכבה ותצפין מתלמי יוסף שבגבול עזה, עד אלון הגליל. הפעם סער איננה מחפשת מיפלט מקטיושות ומרגמות, הפעם היא באה לתת... לתת מכשרונה וקולה. ב - 21:00 נתכנס בבריכת אלון הגליל, אנשי הישוב ואורחיהם, סביב כיבוד ואלכוהול באויר המתקרר של הסתיו שהובטח לנו בחצביו הרבים. סער, קובי דני ומאור, שתי גיטרות ומערכת תופים אחת,  ישירו לנו חומרים מקוריים ושירים מוכרים, בשפת אימנו ובשפת אימם של הרוקרים הגדולים, יספרו קצת על החיים, על הדרום ועל החיים בדרום גם יחד...

פרידה מחבר לפני ימים ספורים [20/8/2013] הלך לעולמו המוסיקאי גבריאל בלחסן. לצערי הענק לא הכרתי אותו, את סיפורו ואף לא את שיריו ונגינתו טרם היום הזה אבל מאז אינני מפסיקה להתרגש מהמכלול שלו. מי שמצליחה יותר מכל לחבר אותי ליוצר היחודי הזה היא סער ליבן שהייתה ידידתו. מצרפת מעט ממה שכתבה ופרסמה סער בדף הפייסבוק שלה בימים שלאחר מותו של בלחסן מתוך הערכה גדולה לאיש וחיבור עצום לכאבה, לאבדן ולחברות.