מכתב תודה לדוד - אמנון חביב
אמנון חביב היה בן-דודה של אבי. אימו טטה [דודה] פורטונה הייתה האחות הגדולה של סבתי ממה [סבתא] קלריס. בשבילי הוא היה דוד ככל הדודים, ובעצם, הרבה יותר מכך. הוא נפטר בן 79 לאחר שנים רבות של כשל-כלייתי והדרדרות כללית עד קריסת הגוף. לקראת הלויה בחניתה, הקיבוץ בו חי מיום עלייתו ארצה, כתבתי דברים. דבריי, המצורפים בהמשך, נשארו על הנייר שכן בקשתו האחרונה הייתה שלא יאמרו הספדים אל מול קברו.