הזמן החולף אין לו חזות ופנים משל עצמו רק המראות, האנשים והמקומות משקפים אותו.

זה קרה לפני שנה, אי שם בתחילת דצמבר שעבר נפגשתי בפעם הראשונה עם העורך אלון גרינברג כדי ליצור יחד סרט תיעודי על חברינו צביקה לופט ז"ל. ביולי 2016, בתום האזכרה שנערכה בעשור למותו, נערכה הקרנה בפני קהל בני משפחה וחברים [כ-200 במספר] בתוך חורש קטן בישוב כפר חוגלה שבעמק חפר שם מתגוררת המשפחה.  בחסות החשכה ניתן היה לשמוע היטב את תגובות הקהל שנעו בין קריאות הפתעה, משיכות אף דומעות וגלי צחוק מרובים.   כי כן, "עטוף באהבה" הוא סרט הנצחה שלצד כאב האובדן העצום המלווה אותו, הוא גם סרט מצחיק, ובוטה ומלא חיים ואהבה כי כזה היה האיש. כזה היה צביקה.

" יום הזכרון לחללי צה"ל. חללי צה"ל. כשהייתי ילדה, זה היה יום עצוב. צפיתי בתוכניות הטלויזיה על החללים, המוזיקה התנגנה ברקע והשתתפתי באדיקות בטקסים של התנועה.