אושפיזות תשע"ד
שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה / מוּאֶרֶת וִירֻקָּה / עַל כֵּן הִיא עֲסוּקָה הַיּוֹם
וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה / מוּאֶרֶת וִיִרֻקָּה / שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם
הִיא לֹא תִּשְׁכַּח לָשִׂים / לוּלָב וַהֲדַסִים / עָנָף שֶׁל עֲרָבָה יָרֹק
רִמּוֹן בְּתוֹךְ עָלָיו / וְכָל פֵּרוֹת הַסְּתָו / עִם רֵיחַ בֻּסְתָּנִים רָחוֹק

וּכְשֶׁשְּׁלוֹמִית תֹּאמַר / הַבִּיטוּ, זֶה נִגְמַר / :יִקְרֶה דָּבָר נִפְלָא פִּתְאוֹם
יָבוֹאוּ הַשְּׁכֵנִים / כֻּלָּם בַּהֲמוֹנִים / וּלְכֻלָּם יִהְיֶה מָקוֹם

וְאָז מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ / יָצִיץ לוֹ וְיִזְרַח / כּוֹכָב בָּהִיר כְּיַהֲלוֹם
שָׁלוֹם, סֻכַּת פְּלָאִים / מַה טוֹב וּמַה נָעִים / שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם
News
גבורה. מינה פורטנוב מארחת את איימי מולינס חזרתי משיעור פילאטיס מהורהרת. שניה קודם הבטחתי לעידית שאני הולכת לארח את "אליס בארץ הפלאות" בסוכה. אבל פתאום חשבתי - אליס? לבזבז כזו הזדמנות על דמות לא בשר ודם. הרי אנו רוצות מישהי מעוררת השראה שניתן להזדהות איתה ואולי אפילו לאמץ תכונות וערכים ממנה. בעודי נמתחת ומרגישה את כאבי הגב (האמיתיים והפסיכוסומטים) הולכים ומטפסים במעלה הגב נזכרתי באיימי מולינס- דוגמה חייה של מעשים ומילים לפוטנציאל שבכוח הרצון האנושי. איימי היא האורחת שלי בסוכה.
חסד. עדית שגב מארחת את גל שרגיל, שלומית הברון וגרייס בראון שנתחיל דווקא בשיר? דן אלמגור כתב וסשה ארגוב הלחין. זה היה שיר של התרנגולים אי שם בשנות השישים, חלק מרפרטואר תרבות ישראל דאז, וזכה בהמשך לאינסוף ביצועים והעמדות. הטקסט שנשמע פעם עליז, ממזרי, קצבי ובעיקר לגיטימי, מעביר בי היום צמרמורת:
יסוד. ביני תלמי מזמין לסוכה את-שרח בת אשר "... וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה ... שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם ..." (במדבר כ"ו ). גם מבלי שנקרא את כל רשימת השמות המובאים בפרשה, יכולנו לשער שכולם עוסקים בבנים ובבני בנים, שכל השמות המוזכרים שם הם שמות זכריים, ואין אישה הזוכה להיפקד עמם. טעינו! יש גם כמה נשים ברשימה,שחשוב להזכירן כאן: בנות צלפחד - מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה. שׂרח בת אשר, יוכבד בת לוי ובתה מרים.יוכבד זכתה להיכלל ברשימת מכובדים זאת על שום שילדה לו לעמרם בן לוי את משה, אהרון ומרים. בניה של מרים אינם מוזכרים -  אולי גם לא היו לה- ובניו של משה אינם מופיעים. היו לו בנים למשה, אך אולי יהדותם עומדת בספק, או שמא חזרו לסיר הבשר של סבא יתרו. בנות צלפחד מופיעות בכל הדר שמותיהן, לא כלכך בגללן, כמו בגלל אחיהם הזכר שלא זכה להיולד, ובשל אומץ ליבן לתבוע דין הלכות חדשות בנושאי ירושה ("וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת" שם, 33). אבל מי את לעזאזל שׂרח בת אשר, למה את בכלל מופיעה כאן [במדבר כ"ו, מ"ו]? לא מוזכרים בהקשרך שום ילדים או משפחה אשר יצדיקו כניסתך לרשימת "כחולי הדם"! את מסקרנת אותי... אותך הייתי רוצה לארח בסוכתי.
נצח. משה אש מזמין לסוכה את אימו, - ציפורה אש לבית שינמן ציפורה אש לבית שינמן, נולדה בשנת 1927 בכפר קטן בקרפטרוס (כיום אוקרינה), לאחר המלחמה, כניצולת השואה האיומה, עלתה לארץ והצטרפה לקבוץ סעד, שם פגשה את אבי, שמעון אש. יחד בנו הם את הארץ, את הקיבוץ ואת המשפחה. אהבתם הענקית זו לזה הייתה מופלאה ומיוחדת. לאימי, בוגרת אוניברסיטת אושוויץ בפקולטה של מנגלה, הייתה תבונה רבה ודרך מעניינת לחוות ולפרש כל מצב בחיים בעיניים אופטימיות ולהתמודד ללא מורא בכל.
...
כניסה לחברים
הוד. נעה בן סעדיה מארחת בסוכה את- נינה סימון
פעמים רבות בחיי מעסיקות אותי כל מיני שאלות לגבי מקומן של נשים במוסיקה: למשל, מדוע לא שומעים אף פעם על מלחינות קלאסיות? מדוע על פי רב גברים הם אלו השולטים בבמות הקונצרטים? מדוע נתפלא למראה אישה מנצחת על תזמורת, מנגנת בטרומבון או בגיטרה חשמלית? האם אי פעם ראיתי להקת קצב שכולה מורכבת מנשים? האם אי פעם ראיתי הרכב ג'אז מוצלח שהאישה בו אינה הזמרת?  ואם לקחת את זה הלאה - ...
‪Read more ...‬
תפארת. טלי גבעון מזמינה את סבתה,- אגנסה [נוסיה] טבעון
האישה שאני מזמינה להתארח כאן בסוכה היא סבתי מצד אבי, אגנסה (נוסיה) גבעון
סבתא שלי בכלל לא התכוונה להגיע לפה לארץ, היא הייתה בדיוק באמצע לימודי הרפואה שלה באודסה כשסבא שלי שהיה פעיל במחתרת היהודית נתפס והושלך לכלא, אחרי משפט קצר שנערך לו הוצבה בפניו הברירה או סיביר או ארץ ישראל, אז אתם מבינים, ארץ ישראל היתה עדיין מקום שאף אחד חוץ מקומץ משוגעים לדבר לא רצה להגיע אליו, היה חלום אבל המימוש שלו נראה משהו בלתי אפשרי.
‪Read more ...‬
מלכות. אורי כהן מארח את סבתו -אריקה
אנשים שמהדהדים בליבנו הרבה אחרי לכתם מן העולם הזה לעולמות עליונים הם ברכה של אהבה. בחייהם ובמותם. השראה, לימוד, קבלה, העצמה של ערכים. סבתי, אריקה, היתה ועודנה אשה כזו בחיי, בליבי. נבחרתי לבוא לעולם כנכד ראשון לשתי סבתותיי האוהבות. מרים ואריקה. שתיהן חיו במושבים וגידלו אותי תוך שהן מאפשרות לי להשתכשך ברגבי אדמה, לטפס על עצים, לשחק עם חיות ולבנות מקומות סודיים.
‪Read more ...‬
לכל הפעילויות